תרומות לישיבות הסדר

שו”תקטגוריה: כלליתרומות לישיבות הסדר
ישיבה רצינית בגדול שאל לפני 7 חודשים

שלום הרב, בישיבה שלנו יחל בקרוב קמפיין המונים ע”מ לגייס סכום כסף לא מבוטל בכדי לממן מלגות לאברכים ולשפץ את בית המדרש מובנה הפנימיות.
שאלתי היא:
א. האם יש איזשהו ערך בלתרום לישיבה כזו או אחרת (ובלבד שתהיה רצינית, כמובן) ולסייע בידה להתקיים?
ב. האם יש דרך דתית/רציונלית/דתית־רציונלית בה אוכל לשכנע דתיים/א־דתיים לתרום לישיבה?
ג.האם הרב רוצה לתרום לנו? 😉

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 7 חודשים

א. למה לא? אם יש לישיבה תרומה משמעותית לתלמידיה ולעולם, בהחלט כן.
ב. איני מכיר את הנתונים הספציפיים, ואני גם לא איש פרסום.
ג. לצערי לא. יש לי כבר את הערוצים שלי. רק אם יש סיבות מאד מיוחדות אני מוכן לשמוע.

רצון טוב זה העיקר הגיב לפני 7 חודשים

מה מוגדר למשל כ”תרומה משמעותית לתלמידיה ולעולם”?

למה לישיבה רציניצ? הגיב לפני 7 חודשים

האם בימים טרופים אלה, לא עדיף לתרום לישיבה המעלה בת שחוק של חיוך על הפנים, חיוך שייראה אפילו מבעד למסיכה?

בברכה, שמשון ל”ץ, נשיא מוסדות ‘הר הומור’, מושב לצים

רציני הגיב לפני 7 חודשים

תודה על עזרתך שצל, לא יודע מה היינו עושים בלעדיך.
רוצה לתרום?

אתה רציני? (ל'רציני') הגיב לפני 7 חודשים

לרציני – שלום רב,

קמפיין התרמה לישיבה אנונימית, הוא באמת מצחיק. אתה באמת מצפה שמישהו יתרום בלי לדעת למי הוא תורם?

מניסיוני בקמפיינים כאלה, מי שמעוניין שיתרמו למוסד שלו – פונה אל תורמים פוטנציאליים, בראש ובראשונה לבוגרי המוסד, ובהמשך לכלל הציבור. הפנייה נעשית בצורה אישית בטלפון או במייל, או שולח פרוספקט, ומקבל הבקשה – מחליט אם להיענות או לאו.

האם לא שמעו אצלכם על זכות האדם לפרטיות?

בברכה, שין רצין

כן הגיב לפני 7 חודשים

לא, אני מצפה לעורר התעניינות, אם אראה כזו אתן יותר פרטים, כאשר אני מוצא שאין אפילו טיפת התעניינות אני מבין שמכאן לא תצא הישועה.
אבל ברצינות, השאלה היתה בעיקר א+ב, עיי”ש, ג’ נשאל בבת צחוק והתגובה שלי לתגובתך המועילה נכתבה בסרקזם.

בתודה,
ר-ציני.

קצת הורדה לקרקע המציאות (לר') הגיב לפני 7 חודשים

בס”ד י”ג בטבת תשפ”א

לרצ’ – שלום רב,

אשכילך בכמה מעובדות החיים:

האדם המצוי במיגזר הדתי-לאומי מקבל פניות לתמיכה במוסדות תורניים ובנזקקים, כמה וכמה מדי יום ביומו, בדואר, בטלפונים, במיילים ובערוצי התקשורת. כולם מפרטים ומנמקים את הצורך הגדול שלהם, ומגבים צורך זה בהמלצות.

מהשפע היומיומי של פניות, צריך האדם הדתי-לאומי, שבדרך כלל הוא עצמו טרוד באלף ואחת הוצאות הרובצות עליו – לבחור את מעט הפניות שהוא יכול לעמוד בהן, ולא אחת מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להיענות ביד רחבה, או להיענות בכלל.

המתבקש מעובדות אלה הוא:

א. לפניה אנונימית, אין טעם להתייחס בכלל. שיציגו מי הם, ואז אולי יקפצו לראש סדר העדיפויות של התורם.

ב. פניה פומבית לאדם היא מביכה. אני לא צריך לפרט לכל העולם מה יכולתי הכלכלית או מה הם העדפותיי.

לכן העצה המומלצת היא לעשות כמו כולם. או שפונים בצורה כללית לציבור רחב בתקווה שחלק מהם ייענו. או שפונים אישית לאדם באופן דיסקרטי ולא פומבי. .הטוב ביותר הוא לפנות לבוגרים של הישיבה או לאנשים הידועים כקרובים לרוחה.

לגבי הישיבה שלך – אתה יכול להעביר לי פרוספקט למייל, וייתכן שאשלח צ’ק (כרטיס אשראי אין לי). ממני לא צפוי שיגיע סכום משמעותי, אך אולי יעלה בראשי רעיון על מכר שיהיה ‘גואל קרוב ממני’, ו’חברך חברא אית ליה’

המייל שלי הוא: shimloewinger@gmail.com

בברכה, ש”צ לוינגר

הבה לא נשכח את השאלה היסודית הגיב לפני 7 חודשים

שליח ציבור יקר, הבנתי את דבריך, כך אנחנו אכן פועלים גם אם היה נדמה אחרת.

תודה על תגובתך המפורטת לעילא אך אני חוזר אומר כי מטרת השאלה בהחלט לא היתה לגייס כסף אלא לשאול על מידת הערכיות שבעניין, אם יש.

אני רק מחכה לתשובה מהרב על שאלתי ”מה מוגדר למשל כ”תרומה משמעותית לתלמידיה ולעולם”?” ואוכל אולי להתגייס בצורה טובה יותר לקמפיין, בנתיים אני עוד מסופק במידת התגייסותי אליו מאחר ואינני רואה כל ערך בנתינת כספים לאברכים שבחרו לחיות כך ולא לעבוד. אולי הרב יחדש.

בס”ד י”ג בטבת תשפ”א

לבעל השאלה היסודית – שלום רב,

ראשית כל, הצלחת במשימתך להתרים אותי. מעת שמסרתי את המייל שלי, ציפיתי לפנייתך שתגיע. היא לא הגיעה, אך במקומה הגיעה אלי למייל פנייה להשתתף במבצע גיוס כספים למכינת ‘אור מאופיר’ שליד ‘ישיבת אור עציון’ המכשירה צעירים מהעדה האתיופית למנהיגות תורנית.

הואיל והעניין קרוב לליבי, שהרי חתני ר’ ארז אייטגב למד זמן מה בישיבת ‘אור עציון’, והמשיך וממשיך במסגרות דומות המכשירות מנהיגות תורנית מבני ‘ביתא ישראל’ – כתבתי צ’ק לפקודת ‘מכינת אור מאופיר’ ושמתיהו במעטפה מבויילת כדי לשולחו להם בדואר.

ברם, לא רק העדה האתיופית זקוקה למנהיגות תורנית. כל קהילה יהודית זקוקה לתלמידי חכמים, שישמשו כרבנים ודיינים, חוקרים תורניים, מורים ומחנכים, ואולי הכי חשוב ‘בעלי בתים’ תלמידי חכמים, שינהלו את חייהם המקצועיים ברוחה של תורה ואף יוכלו להעשיר את קהילתם בשיעורי תורה ברמה גבוהה, ויקבעו את דמותה של הקהילה כ’מקום תורה’.

לא רק כדי להיות ‘רב עיר’ צריך לענ”ד ‘ללון בעומקה של הלכה כמה שנים טובות. לא פחות מכך יש צורך בלימוד תורה מעמיק של כמה שנים טובות אחרי ה’הסדר’, גם כדי להיות מורה ומחנך, חוקר ומרצה ליהדות, וגם מי שרוצה להיות ‘בעל הבית’, משפטן כלכלן, איש רפואה או ‘היי-טק’ בעל רמה תורנית גבוהה – טוב לו ולציבור שישקיע כמה שנים טובות בלימוד תורה מעמיק. הציבור כולו ייהנה מהשיעורים המעמיקים שאותו ‘בעל הבית תלמיד חכם’ יעביר במשך עשרות השנים הבאות.

כך שהשקעה בלימודם של אברכים היום – תישא פרי לעשרות שנים: הרמת הרמה התורנית של הציבור הציוני-דתי.

בברכת חברים לתורה ולעבודה, ש”צ לוינגר

לגבי עמדתו של רמד”א על עניינם וערכם של אברכים המתמסרים לתורה, ראה בטור שלו הקורא ל’אמנה חברתית חדשה’. הוא רואה את החשיבות באברכים המסוגלים ליצור ולחדש בתורה. בתגובותיי שם עמדתי גם על ערכם של אברכים שאולי לא יהיו חדשנים גדולים, אך יפיצו את התורה בעם.

הרצי"ה: 'אצלנו אין כוילל' הגיב לפני 7 חודשים

מובא (כמדומני ב’גדול שימושה’ של הר”א רמר) ששאלו את הרצי”ה: ‘מפני מה המלגות לאברכים בישיבת מרכז הרב נמוכות כל כך?’, והשיב הרצי”ה: ‘אצלנו איו כוילל. המטרה היא שאברך ילמד ויכשיר את עצמו להיות רב או מחנך. מסייעים בידו ללמוד כמה שנים, אך התכלית היא שייצא לחיים להפיץ את התורה’.(הדברים לא נמסרים בציטוט מדוייק, כי החוברת אינה תח”י כעת)..

ולמעשה זו הגישה בכלל עולם הישיבות הציוניות-דתיות. כמדומני שאברך מקבל כיום קצת יותר מ-300 ש”ח שנתנו ב’מרכז’ של פעם, אך בגדול המטרה היא לצאת לחיים ולהאירם באורה של תורה ולא להישאר כ’אברך’ לכל החיים. ואכן, מהאברכים שלמדו ב’מרכז’ מתוך הדחק, צמח חלק ניכר מההנהגה התורנית של היום לגווניה, כשרבים מאותם אברכים, הם כיום רבני ערים, דיינים ראשי ישיבות ומחברי ספרים תורניים.

בברכה, שצ”ל

על דוחקם של החיים ב’מרכז’ של אז התבדחו, שהיו שני חברים, אחד הלך ללמוד ב’מרכז’ ואחד הלך ל’גוש’. שלח הבחור מ’מרכז’ מכתב לחבירו וכתב בכתובת ‘מלון שבות’. ענה לו חבירו ורשם בכתובת ‘מרכז הרעב’ 🙂

טעות בכתוב(ו)ת הגיב לפני 7 חודשים

שצריך לפרש היקר, חוששני ששוב לא חידדתי את מסריי כראוי וע”כ אעתיקם ואדביקם שוב בתוספת דגש *תודה על תגובתך המפורטת לעילא אך אני חוזר אומר כי מטרת השאלה בהחלט לא היתה לגייס כסף אלא לשאול על מידת הערכיות שבעניין, אם יש.*

אשריך על תרומתך למכונה זו, אולם אני אינני יכול להגיע אל חבריי, בני משפחתי, וידידי, בוגרי ומוקירי הישיבה ולבקש מהם כסף כאשר אני עצמי לא מבין את מידת הצורך בעניין, ואת התועלת שאמור להפיק בעל התרומה מתרומתו זו.

לגבי המלגות במרכז, אתה בעצם טוען שאין טעם להרחיב את מלגות האברכים?
ולגבי אותו צורך לאומי עלום בבתים של תורה, תרומה למסלול חמש שנים עם שנה וחצי צבא באמצע הוא לחלוטין לא הדרך הנכונה להגעה ליעד זה.

טעות בעלמא הגיב לפני 7 חודשים

שורה שבע ….למכינה זו …

אכן זה לא מספיק (לט"ב) הגיב לפני 7 חודשים

בס”ד י”ג בטבת תשפ”א

לט”ב – שלום רב,

אכן צודקים דבריך (בפיסקה האחרונה) ששלוש וחצי שנות לימוד תורה, שבתוכן הפסקה של שנה וחצי של צבא – אינן מספיקות להכשיר תלמידי חכמים שיאירו את עיני הציבור בתורתם, כרבנים דיינים, חוקרים תורניים, ר:מים מורים ומחנכים ומגידי שיעורים לקהל הרחב.

כדי להכשיר תלמידי חכמים בעלי ידע והיקף תורני צריך לימוד אינטנסיבי ומעמיק כמה שנים אחרי תום ה’הסדר’. ומכיוון שלזוג צעיר יש לא מעט הוצאות חיוניות, אוכל וביגוד, דיור מים וחשמל וטיטולים וכו’. – חשוב שהישיבה תסייע לאברך השוקד על לימודו בשנות העליה המועטות שנותרו לו שלא יחזרו בסערות החיים.

אותה מילגה זעומה שהישיבה מעניקה לאברך בשעת לימודיו – חוזרת אל הציבור ב’ריבית דריבית’ , כאשר בעתיד יעשיר הלומד את הציבור בתורתו.

בברכה, ש”צ

נוח הגיב לפני 7 חודשים

לשתוק צעיר היקר, כתבת יפה מאוד אך המציאות טופחת על פניך ואתה מתעקש להתעלם ממנה, מעטים האברכים שיחזירו משהו לציבור מאותם כספים שקיבלו, ואני אפילו לא מדבר על גלגל תזרים המזומנים הארצי.

בברכת צא מחלונך

ולא רק בעתיד (לנוח) הגיב לפני 7 חודשים

בס”ד י”ג בטבת פ”א

לנוח – שלום רב,

מלבד התועלת העתידית ברבנים דיינים, ראשי ישיבות ורמ”ים, חוקרים תורניים ועורכי ספרים, מורים ומחנכים ומגידי שיעורי תורה (כפי שציינתי בפיסקה 1).

מביאים אברכים תועלת כבר בעת לימודם בישיבה כנותני דוגמה לתלמידים הצעירים לשקידת התורה, ואף מסייעים לצעירים להתקדם בלימודם, בשמשם להם כחונכים ו’מנטורים’ (מה שנקרא ב’ישיביש’: ‘חברותא בוגר’).

בברכה, ש”צ

בבדיחותא אספר, שאני נכנסתי ל’מרכז הרב’ בשיעור ב’, ומשום כך לא זכיתי ל’חברותא בוגר’ המוצמד לתלמידי שיעור א’. אך בהיותי בשיעור ה’ היה לי חברותא צעיר ממני שהיה אז בשיעור ג’. אמרתי לו: בהיותך בחור בשיעור ג’,- אתה עכשיו ה’חברותא הבוגר’ שלי 🙂

השאר תגובה