תרומת זרע

שו”תקטגוריה: הלכהתרומת זרע
דיויד שאל לפני 2 חודשים

מהי דעת הרב על תרומת זרע לזוג שאינו יכול להביא ילדים באופן ביולוגי, תרומה מגוי|יהודי? לכתחילה? או שעדיף להשאר ללא ילדים או להתגרש?

1 תשובות
מיכי צוות ענה לפני 2 חודשים

לדעתי האישית בהחלט עדיף להישאר בלי ילדים (או לאמץ). הם אנוסים ואין עליהם חובה לעשות השתדלויות לא טבעיות לקיים את מצוות פו”ר. לכן אם הבעיה היא רק המצווה זה לגמרי לא בעייתי. שיוותרו על ילדים. אמנם אם מדובר בצורך נפשי גדול מאד של הזוג להביא ילדים (ואינם מוכנים לאימוץ) אז יש מקום לשקול תרומה.
עדיף שהתורם יהיה גוי. יהודי זו בעיה קשה, בפרט אם הוא אנונימי (אמנם לזה יש פתרון כי יש מנגנון שמישהו, דיין או שופט, יידע את זהות התורם).
יש לדעת שכיום מסיבות שונות לא מורים לזוגות שלא יכולים להביא ילדים להתגרש. לכן גם אם הם נותרים בלי ילדים אין חובה להתגרש.
בשורות טובות.

דיויד השיב לפני 2 חודשים

האם לדעת הרב אין שום ערך בלהביא ילדים בתרומה? וזהו רק צורך נפשי\אגואיסטי של ההורים?

דיויד השיב לפני 2 חודשים

הגדיר יותר את כוונתי..
האם בדור שלנו כשקיימת אפשרות להביא ילדים גם לזוג עקר ע”י תרומה
ובעצם גם בהפרייה חוץ גופית אין קיום מצוות פרו ורבו
אולי יש ערך בהבאת ילדים ע”י תרומה.. זהו גם קיום העולם ?

מיכי צוות השיב לפני 2 חודשים

ייתכן שיש בזה ערך כלשהו, אבל הוא זניח מול הבעיות. בכלל, כיום הבאת ילדים ספק עד כמה יש בה ערך (התפוצצות אוכלוסין) למעט המצווה (לכן לענ”ד מצוות לשבת יצרה כיום בטלה. אין חשש שהעולם יהא לתוהו אם לא נקיים לשבת יצרה). וכשאתה פטור מהמצווה ודאי אין סיבה להיכנס לבעיות בשביל זה.

אורן השיב לפני 2 חודשים

הערך בהבאת ילדים זה לא רק כדי לצאת מחשש תוהו, אלא גם כדי לרבות את הדמות (הכוונה ריבוי של צלם אלקים בעולם), ומעבר לזה יש פה גמ”ח עם הילד עצמו, שהרי אמנם נאמר שלא נוח לו לאדם שנברא, אבל בכל זאת כנראה שטוב לו שנברא (“טוב” שונה מ”נוח”) כי סביר להניח שאם הקב”ה ברא את האדם, כנראה שעשה זאת בין השאר גם לטובתו של האדם.
מעבר לזה, יש את העניין שכנראה מדובר שאותו ילד יגודל לתורה ומצוות, וכאן בכלל יש ערך, שהרי מספר היהודים שומרי המצוות בעולם הוא לא גדול כל כך. ובנוסף, אדם שגדל לתורה ומצוות הוא בדר”כ אדם שתורם לחברה מעל לממוצע. למעשה, כמעט כל אדם שנולד בחברה המערבית בימינו יוצר אפקט חיובי על העולם. שהרי תוחלת התרומה שלו לתל”ג עתידה לייצר הכנסות רבות למיסים שיועברו בדר”כ למטרות חיוביות לחברה כמו חינוך בריאות מדע וכו.
אולי אפשר להוסיף פה גם עניין של יישוב ארץ ישראל, וחיזוק האחיזה של העם היהודי בארצו.

מיכי צוות השיב לפני 2 חודשים

ככל שאני זוכר, בהלכה מדובר על לשבת יצרה. אין חובת גמי”ח עם יצור שלא בעולם, וגם אין חובה לגרום למצוות שהוא יעשה.
בשאלה האם ילד בחברה מערבית תורם חיובית לעולם, אני ממש לא בטוח.
לגבי חיזוק העם והאחיזה בארץ, כאן אני מאד מתלבט. זה טיעון שעולה הרבה, אבל מאידך כל עם וכל קבוצה בטוחים שהם ייחודיים ולכן להם חשוב להתרבות. רק האחרים צריכים להימנע. לפי הצו הקטגורי כללי המוסר צריכים להיות אוניברסליים ולכן אני לא נוטה לקבל את הטענה הזאת. הדבר יהיה שונה כמובן אם תהיה לנו בעיה ממשית של אחיזה בארץ (בבחינת מת מוטל לפנינו). אבל כאמירה כללית זה לא נראה לי.

אורן השיב לפני 2 חודשים

גם אם הסינים או ההודים חושבים שהם ייחודיים, אני לא חושב שהם חושבים שחשוב להם להתרבות. בין השאר כי הם מרגישים מספיק בטוחים מבחינת איומים דמוגרפיים. אדרבה, הסינים אפילו הגבילו את הילודה של עצמם עם כל זה שהם חושבים שהם מיוחדים. העם היהודי נמצא במצב שהוא במאבק על הזכות שלו על ארצו, זה מצב יחסית ייחודי שרוב העמים לא מצויים בו, רוב העמים יושבים לבטח בארצם באין מחריד. לא זאת ועוד, האויבים של העם היהודי עולים עליו עשרות מונים מבחינה מספרית (כשלוקחים בחשבון את כל העולם הערבי).
מעבר לזה, ריבוי צלם אלקים בעולם זה שיקול שתקף לכל האומות.
בנוסף, מנקודת מבט כלכלית, ככל שיהיו יותר אנשים בעולם, האנושות תהיה יותר יעילה. זה נובע מכך ש”עלויות התקורה” יתחלקו על פני יותר אנשים. אולי יש לסייג לגבי מדינות עולם שלישי שבהן ריבוי ילודה יכול להיות לנטל על הכלכלה העולמית, אבל במדינות מפותחות, אני חושב שריבוי ילודה הוא בסה”כ ברכה כלכלית. לא בכדי אחד מהנתונים שמעידים על חוסן ויציבות כלכלית של מדינה מפותחת זה שיעורי ילודה “בריאים” (אם כי גם לא מוגזמים). ברגע ששיעורי הילודה של מדינה מסוימת נופלים מתחת ל2.1, האוכלוסיה המזדקנת נהפכת להיות לחלק גדול ביחס לאוכלוסיה היצרנית, ואז הם נעשים לנטל שכבר קשה לסחוב אותו. שיעורי הילודה הצונחים בעולם המערבי הביא לאחרונה ליצירת מדיניות מעודדת ילודה ע”י ממשלות שונות.

מיכי צוות השיב לפני 2 חודשים

להערכתי אדם בעולם הראשון הוא הרבה יותר נטל מאשר אדם בעולם השלישי (שקרוב למות ברעב ולא פוגע בשום צורה באקלים ובתנאים כאן, ולא מייצר זבל וזיהום). מה שחסר כיום אינו כסף אלא הרצון לתת אותו ולסייע. תרומה לכסף העולמי לא ממש חשובה כאן. אני לא חושב שהשיקול הוא כספי (לכן גם לא חשובות עלויות התקורה). מה שחסר (או עומד להיות חסר) הוא שטח ומשאבי טבע ולא כסף. הכסף אינו משאב אלא צורה שהחברה פיתחה כדי לחלק את המשאבים בתוכה.
שיעורי הילודה הראויים אכן מחייבים גם כיום. אבל זה כדי שהצעירים יוכלו להחזיק את מבוגרים בחברה (פירמידת הגילאים ההפוכה שממנה סובלים בסין ולכן שינו את מדיניותם, כפי שהזכרת בעצמך). לא דיברתי על ירידה מתחת אליה אלא על התחשבות בה. מבחינת ההלכה אין שום התחשבות בזה וכל המרבה הרי זה משובח.
כאמור, אם באמת נהיה במצב שהריבוי נחוץ לנו ביטחונית וכו’ גם אני מסכים. מה שטענתי הוא שלא די באמירות כלליות.

אורן השיב לפני 2 חודשים

חוץ ממצוות לשבת יצרה, יש כמה דברים נוספים:
רמב”ם הלכות אישות פרק טו
אף על פי שקיים אדם מצות פריה ורביה הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח, שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם.

לפי הרמב”ם הסיבה שצריך להוסיף בפו”ר מעבר למינימום זה מצד הערך היסודי של יצירת אדם. כמו שיש ערך בהימנעות מרצח וזה פוסטולט, אפשר לראות בערך יצירת אדם כפוסטולט (פוסטולט=לא זוקק הנמקה נוספת). גם חז”ל הקישו בין שפיכות דמים להימנעות מפו”ר וכך גם הביא בשו”ע באבן העזר הלכות פריה ורביה סימן א: חייב כל אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות. וכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאלו שופך דמים, וממעט את הדמות, וגורם לשכינה שתסתלק מישראל.

בנוסף ראיתי התייחסות של רש”י לעניין שמביא ראיה מהפסוק לערב אל תנח ידך:
רש”י מסכת ביצה דף לז עמוד א
דאית ליה אשה ובנים – שני זכרים לבית שמאי, או זכר ונקבה לבית הלל, ותו לא מיפקד כולי האי, כדאמרינן ביבמות (סא, ב), ומיהא, קצת מצוה איכא, כדאמר בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך (קהלת יא).

וכעין זה ביבמות דף סב עמוד ב
רבי יהושע אומר: נשא אדם אשה בילדותו – ישא אשה בזקנותו, היו לו בנים בילדותו – יהיו לו בנים בזקנותו, שנא’: בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים
רש”י ד”ה אי זה יכשר – איזה זרע יהא הגון וירא שמים ומתקיים.

כלומר, מעבר לעניין של יישוב העולם ומניעתו מחזרה לתהו, יש גם ערך בהבאת אנשים הגונים, ויראי שמים לעולם. וזה בוודאי יותר סביר שיגיע מאנשים שומרי תורה ומצוות שמחנכים לתורה ויראת שמים.

מיכי צוות השיב לפני 2 חודשים

אכן. אבל אלו כולם טעמים שנתנו ראשונים או רמזים בבחינת טעמא דקרא. הדין עצמו הוא לשבת יצרה. למיטב שיפוטי הטעמים האלו לא עומדים מול השיקולים שהצגתי.

השאר תגובה


שאלות קשורות: