אור שנדלק על ידי גלאי תנועה בשבת
שלום רב.
האם מותר להכנס לחדר מדרגות לדוג שבו גלאי תנועה שמפעיל אור מחמתי מחמת פטור מתעסק? אם תמצי לומר שמתעסק אסור לכתחילה, האם בכה"ג מותר לאדם אחר להכנס אחרי ולהינות מהאור, או שנחשב למעשה שבת (במקרה שהראשון נכנס בכוונה), שהרי דעת רוב הפוסקים (חוץ מעוי"ט ומנחת ברוך) שבעלמא אין דין מעשה שבת במתעסק. אני שואל בכה"ג שהמעשה שבת נעשה מתוך ידיעה שיקרה, אם כי תוך מעשה אחר (הליכה בחדר מדרגות). מה אומר?
זה מותר לדעתי גם על הצד שאוסר מתעסק מדרבנן (שיטת רעק"א). אדם שהולך כדרכו לא צריך להימנע מהליכה זו בגלל מכשולים צדדיים שלא תלויים בו. הוא עוסק בהליכה ולא בהדלקת אור. ממילא זה גם לא מעשה שבת. זכורני שראיתי פעם שבשו"ת שבט הלוי כתב כן.
אגב, כשאוסרים מתעסק ברור שמדובר כשהוא יודע שתקרה התוצאה אחרת אין שום משמעות לאיסור.
אני שומע.
אז למה אסור לגרור מיטה כסא וספסל במקרה של פסיק רישא? הרי הוא גורר כדרכו ולא צריך להמנע מהגרירה בגלל מכשולות צדדיים? מן הסתם תחלק שכאן הם לא צדדיים, אבל מדוע? הרי בשתי המקרים תיתכן אפשרות לעשות את המעשה (הליכה אן גרירה) ללא האיסור (הליכה במקום ללא גלאי וגרירה במקום עם קרקע קשה), ובשתיהם הוא גרם להם ישירות. מאי שנא?
שוב ראיתי באבני נזר (קצד) וכן בשבה"ל שציינת (ח"י סימן ס), שכתבו לחלק בין גורר אדם וכו שהמלאכה נעשית בגוף עשייתו לבין מקר"ד. אני מניח שזו כוונתך. אבל אינני מבין, מדוע החריץ שנוצר נחשב כחלק אינטגרלי של מלאכת הגרירה, ואילו הדלקת הגלאי איננה?
זוהי שאלה טובה מאד. כמה וכמה אחרונים נזקקו ליחס בין אינו מתכוון למתעסק (בפרט כשהוא יודע על העבירה שנעשית תוך הילוכו), ובעצם טענתך היא לא כלפיי אלא כלפי עצם ההבחנה הזאת, ואכ"מ. אגב, גם ההבדל בין אינו מתכוון למשאצל"ג אינו פשוט כלל ועיקר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer