אור שנדלק על ידי גלאי תנועה בשבת

אני שומע.
אז למה אסור לגרור מיטה כסא וספסל במקרה של פסיק רישא? הרי הוא גורר כדרכו ולא צריך להמנע מהגרירה בגלל מכשולות צדדיים? מן הסתם תחלק שכאן הם לא צדדיים, אבל מדוע? הרי בשתי המקרים תיתכן אפשרות לעשות את המעשה (הליכה אן גרירה) ללא האיסור (הליכה במקום ללא גלאי וגרירה במקום עם קרקע קשה), ובשתיהם הוא גרם להם ישירות. מאי שנא?
שוב ראיתי באבני נזר (קצד) וכן בשבה"ל שציינת (ח"י סימן ס), שכתבו לחלק בין גורר אדם וכו שהמלאכה נעשית בגוף עשייתו לבין מקר"ד. אני מניח שזו כוונתך. אבל אינני מבין, מדוע החריץ שנוצר נחשב כחלק אינטגרלי של מלאכת הגרירה, ואילו הדלקת הגלאי איננה?

זוהי שאלה טובה מאד. כמה וכמה אחרונים נזקקו ליחס בין אינו מתכוון למתעסק (בפרט כשהוא יודע על העבירה שנעשית תוך הילוכו), ובעצם טענתך היא לא כלפיי אלא כלפי עצם ההבחנה הזאת, ואכ"מ. אגב, גם ההבדל בין אינו מתכוון למשאצל"ג אינו פשוט כלל ועיקר.