איך להתחיל ללמוד גמרא?

נועה, שוטנשטיין הרבה יותר מוצלח מגמרא שטיינזלץ שכבר אבד עליה הכלח.
תוכלי למצוא שם גם לא מעט הערות למדניות.

שוטנשטיין , סותם ת'מוח על אף ההערות הלמדניות שיש שם. זה כמו Waze . שטיינזלץ מכריח אותך לחשוב הוא כמו מפה ומצפן. גם העיונים בשטיינזלץ שהם כאילו פשוטים יותר נוגעים ביותר נקודות מפתח. יש לי חבר מסיים את הש"ס תיכף בפעם השלישית עם שוטנשטיין, הוא בכלל לא יודע ללמוד ואפילו באנסין וילנא לא מצליח. הבן אדם שולט ב4 שפות ויש לו דוקטורט בביולוגיה. יום אחד(מקווה עוד שנתיים) אוציא את ספרי שילמד איך ללמוד

@יהושע, אני מוכרח לחלוק עליך בעניין הזה – ההשוואה ל-Waze אמנם ציורית מאוד, אבל היא עושה עוול לשוטנשטיין. לומר שהוא "סותם את המוח" זה תיאור קצת דרמטי לטעמי; בסופו של יום, המטרה הראשונית של הלומד היא קודם כל להבין את מה שכתוב לפניו, ועל זה שוטנשטיין חתום היטב. אפשר אולי לטעון ששימוש בביאור מסיר חלק מהצורך ביצירתיות, אבל זה כבר נושא אחר. ההערות שם, להתרשמותי, הן אומנות של ממש, כתובות ביד אומן ומדויקות להפליא.

@נועה, בתור מי שחווה את שני העולמות – גם את המהפכה של שטיינזלץ וגם את הבהירות של שוטנשטיין – אגלה לך בסוד כי יש לא מעט מקומות שבהם שטיינזלץ משאיר את הלומד באפלה, ומדלג על ביאור נקודות קריטיות. ואני לא מדבר כאן על פלפולי למדנות גבוהים, אלא על הפשט של הגמרא.

כדאי גם להוסיף נקודה מעניינת על מאחורי הקלעים של שתי ההוצאות: שוטנשטיין של ארטסקרול (ArtScroll) עברה תהליך היסטורי של בקרת איכות קולוסאלית – הם קיבלו לאורך השנים עשרות אלפי הערות, הארות ותיקונים מתלמידי חכמים ולומדים מכל הגוונים, ועדכנו את הכרכים שלהם בהתאם במהדורות הבאות. ועד היום בכל מהדורה חדשה הם מוסיפים תיקונים. אצל שטיינזלץ, לעמות זאת, לא ידוע על מפעל תיקונים בסדר גודל דומה, ומלבד תיקונים בודדים פה ושם (אם בכלל…), המהדורות שלו נשארו פחות או יותר כפי שיצאו מתחת ידיו לראשונה. מה שמעיד ששוטנשטיין הוא בעצם פרויקט חי ומתפתח שזוכה לליטוש מתמיד מאין כמוהו.

אמנם אי אפשר לדבר על המהפכה הזו של שוטנשטיין בלי לתת את הכבוד העצום שמגיע לרב עדין שטיינזלץ זצ"ל. שטיינזלץ מחזיק בזכויות עצומות – הוא היה החלוץ שהעז לפרוץ את החומות, לנפץ את תקרת הזכוכית של "גמרא רק לת"ח", ולפתוח את שערי התלמוד בפני כל מבקש ה'. בלעדיו, ובלי הפתח העצום שהוא פתח במו ידיו, אין כמעט סיכוי ש'שוטנשטיין' או 'מתיבתא' היו באים לעולם בכלל; הוא זה שהכשיר את הלבבות והוכיח שאפשר (וצריך) להנגיש את הש"ס. אלא שאחר המחילה, וכבודו במקומו מונח, לאחר שבאו שוטנשטיין והרימו את המפעל לרמות כאלה של דיוק, בהירות ועומק על מגש של כסף – ש"ס שטיינזלץ נותר מאחור ומוטל כיום כאבן שאין לה (כמעט) הופכין.

ולגבי החבר הדוקטור שלך, יהושע, הוא דווקא מהווה הוכחה מצוינת לטיעון שלי, והיא הנותנת. הבעיה אינה בכלי אלא באופן השימוש בו. ה"סתימה" שאתה מתאר קורית כשלומדים אך רק בשוטנשטיין ומפסיקים להתמודד עם טקסט הגמרא כפי שהוא. אבל אם משלבים: משתמשים בשוטנשטיין ככלי עזר ללימוד בקיאתו, ובמקביל מתמודדים עם גמרא וילנא (מומלץ עוז והדר) ללימוד העיון – הרי שזו השיטה היעילה ביותר שניתן להעלות על הדעת. שילוב כזה מאפשר גם להספיק המון עם הבנה (בלימוד הבקיאות) וגם לצלול לעומק (בלימוד העיון), בלי לאבד את היכולת לפצח את הטקסט בכוחות עצמך.
כך בדיוק אני ממליץ לך לעשות, נועה (לפחות בתחילת הדרך): ללמוד בקיאות עם שוטנשטיין כדי לפלס את הדרך בשלום, אבל לא לוותר על המפגש הישיר עם הדף בלימוד העיון.

@יהושע, דרך אגב, בעניין מה שסיפרת על הספרים שאתה מתכנן להוציא – על אילו ספרים מדובר ובמה הם יעסקו בדיוק?

אני רק בחיתולים, אז פחות מעדיף לכתוב עכשיו, אבל בגדול ספר על מסכת שיהיה כתוב בצורה שבא הלומד לומד לזהות את הציר או הצירים המרכזיים של עמוד הגמרא. חזון למועד.

נשמע מעניין מאוד ומקורי. חזק ואמץ!

שבת שלום.

לאחרונה הייתה חתונתו של אחד האחים שלי, ולאורך כל החתונה קיבלתי נזיפות שאני קר כקרח ולא מספיק מתרגש, אעפ"כ – כאשר קראתי את השאלה הזו של נועה – התרגשתי, פשוט בחורה מקסימה.

תודה לכולם על העצות!