איסורי הנאה
שלום הרב,
ברמבם בהלכות מאכלות אסורות כתוב:
כל מקום שנאמר בתורה לא תאכל, לא תאכלו, לא יאכלו, לא יאכל–אחד איסור אכילה, ואחד איסור הניה במשמע: עד שיפרט לך הכתוב, כדרך שפירט בנבילה "לגר אשר בשעריך תיתננה ואכלה" (דברים יד,כא); ובחלב שנאמר בו "ייעשה לכל מלאכה" (ויקרא ז,כד). או עד שיתפרש בתורה שבעל פה שהוא מותר בהניה, כגון שקצים, ורמשים, ודם, ואבר מן החי, וגיד הנשה–שכל אלו מותרין בהניה מפי הקבלה, אף על פי שהן אסורין באכילה.
האם לפי זה בהמה, חיה, עוף ודג טמא אסורים בהנאה? ומה לגבי תבואה מן החדש? ואם לא, למה?
בברכה,
מקור דברי הרמב"ם בסוגיית פסחים כא-כג. שם תוכל לראות שיש הרבה מאד יוצאי דופן לכלל הזה (בעצם כמעט אין מה שמקיים אותו. דומני שבסוף מוצאים רק חולין בעזרה, אבל לא בדקתי כעת). והסיבה לכך היא שבכל יוצא דופן כזה יש גילוי מיוחד של התורה, והוי כאילו התורה פירטה כמו בנבילה.
ראה בעניין זה את מאמרי על גיד הנשה וחמץ בפסח: https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%93-%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%94-%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%A5-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99/
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer