איסור מוסרי בגאולת דם

האמת שלא ידעתי שיש גאולת דם בעוד מקרים חוץ משגגה (כעת אני רואה שזה כבר בפסוקים) והתכוונתי לשאול רק על גאולת דם ברצח בשגגה. (וכששאלתי הפריעה לי הנקודה שתהיה מחלוקת מן הקצה אל הקצה על רצון ה׳ הכולל אחד אומר חובה אחד אומר איסור. אבל אני יורד מזה).

ראיתי שהגמרא במכות מביאה משנה [וברייתא] מוסרים לו שני תלמידי חכמים שמא יהרגנו בדרך וידברו אליו [דברים הראויים לו, אומרים לו אל תנהג בו מנהג שופכי דמים, בשגגה בא מעשה לידו]. משתמע שאמנם מותר לשכנע את גואל הדם אבל אסור לעצור אותו בידיים. ולכאורה אם יש איסור מוסרי לגואל אז יש חובה מוסרית לזרים לסייע לנמלט ולעצור את הגואל. אמנם להרוג את הגואל אסור מבחינה הלכתית (לא תרצח) אבל להחזיק אותו או לעמוד לו באמצע הדרך אין ממש איסור הלכתי. צריך לשלוח איתו שומרי ראש (לא חמושים) ולא רק תלמידי חכמים. האם ברשות הלכתית לגואל הדם להרוג כלול איסור הלכתי על כל האחרים להפריע?

עצם הניסיון לשכנע אותו אומר שההריגה אינה מוסרית. בגלל זה מנסים להניא אותו.
כמובן שבי"ד יכול גם למנוע אותו בכוח. בנסיבות שבהן נראה להם הגיונית ומוסרית, כמו בימינו שזכות גואל הדם אינה משהו מקובל חברתית, סביר שיעשו זאת. בכל מקרה, גם אם זה לא מוסרי, זו זכותו של גואל הדם ולכן אולי לא ינקטו בכפייה אלא רק בשכנוע.

הרעיון הוא להלחיץ את הרוצח בשגגה, שירוץ לעיר מקלט. ולא יהווה סכנה לציבור.