אלוהים ולוגיקה

לדעתי, הטעות הבסיסית בשאלתך נובעת מבלבול מושגי סביב המונח "חוקי הלוגיקה". אנחנו רגילים לחשוב על הלוגיקה במונחים של חוקי הפיזיקה או חוקי המדינה, אך זו טעות. חוקי הטבע והמדינה הם חוקים שמישהו חוקק, והם יכלו להיות אחרים. הקב"ה ברא את חוקי הפיזיקה, ולכן הוא יכול גם לחרוג מהם ולעשות ניסים.

לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם "יש" (יישות) ואינם מערכת של חוקים שנבראה או נחקקה על ידי מישהו. הלוגיקה היא פשוט מהות והגדרת הדברים עצמם; אי אפשר לחוקק לוגיקה אחרת ואי אפשר לחרוג ממנה. לכן, כשאני אומר שהקב"ה "כפוף" ללוגיקה, זהו שימוש מושאל ומטעה לחלוטין. אין כאן באמת כפיפות, פשוט משום שאין משהו חיצוני, אובייקטיבי או "יש" שכופה את עצמו עליו.

כשאני קובע שהקב"ה לא יכול לברוא "משולש עגול" או "אבן שהכל-יכול לא יכול להרים", זה לא בגלל שיש לו חיסרון או שיש כוח חיצוני (הלוגיקה) שמגביל אותו. "משולש עגול" הוא לא אובייקט שקשה לבצעו, אלא אוסף מילים ריק ממשמעות – נונסנס מוחלט. כל-יכול הוא מי שיכול לבצע כל מה שמוגדר ואפשרי אונטולוגית. מה שחורג מחוקי הלוגיקה הוא פיקציה חסרת פשר, ולכן חוסר היכולת לעשות דבר כזה אינו סותר כלל את כל-יכולתו של אלוהים.

מכאן נופלת גם האפשרות השנייה שהעלית. הקב"ה לא "יצר" את הלוגיקה ולא בחר להשתעבד לה מתוך רצון כלשהו. הלוגיקה מעולם לא נבראה, והיא אינה אובייקט שיש לו קיום עצמאי מחוץ לאל או במקביל אליו. לכן אין כאן שום מציאות של "פגיעה בשלמות", כי הרעיון לפעול "מחוץ לחוקי הלוגיקה" הוא כשלעצמו אוקסימורון נטול פשר.

(במאמר מוסגר, לגבי הערתך שרצון מעיד על חיסרון — גם לזה אינני מסכים. רצון אינו מבטא בהכרח חיסרון. כמו כן, קיום משהו נוסף לא אומר שהוא אינו מושלם. העולם קיים ולא פוגע במושלמותו. אך כאמור בדיון על הלוגיקה השאלות הללו אינן רלוונטיות).