אם מחר יווכח לך שאין בחירה חופשית. משהו ישתנה?

אפילו תחזית מזג אויר לא ניתן לחזות במדוייק עם כל המדידות. אז בטח שלא מוח של אדם שאין עליו מדידות.

נראה שהשאלה הובנה. מה חסר מובן פה?
האם על זה עומדת הדת אצלך? האם זה מה שמגדיר את האדם בעיניך?

רק אוסיף לדיון מרתק זה
שדרמטניזם לא בהכרח שולל דתיות
הזרם הלותרני בנצרות שם כעיקרון יסוד באמונתו את העניין שבו יש אנשים שמראש מקבלים ישועה והם הם אלו שמתוך זה צריכים להכיר תודה לאל ולעובדו
דרמנטיזם מסיום מסוג זה היה קיים גם אצלינו בהגותו של רבי צדוק הכהן האדמו"ר

לרציונל

זו גם דעת רב חסדאי קרשקש מגדולי ספרד, למיטב זכרוני הובא בספר מדעי החופש בסופו.
בהגותו של רבי צדוק זה מוגבל למצוות מסויימות שבהם אין כח בחירה, שוב למיטב זכרוני.

הדרמטניזם של רבי צדוק מתבטא בעיקר בהגותו הייחודית והמרתקת שאומרת שיהודי לעולם אינו יצא רשע וגוי לעולם אינו יצא צדיק

הגותו המרתקת והסתירתית שלא אומרת מאומה. מלאה דברים והיפוכם, עוד יותר מאשר עמיתיו החסידים האחרים.
הוא הדין לפרוטסטנטים (ולא רק ולתרנים. גם קלוויניסטים). גם שם מדובר במשנה סתירתית להפליא.
אצל ר"ח קרשקש יש סתירות בעניין, וכבר עמד על כך רביצקי..

לא נעים, אבל אני מאד לא אוהב את ההסתכלות הזאת על גוי כלפי יהודי, בכלל זה נראה לי סתירה גמורה לכל המושג של שכר ועונש.
לשיטת הרב קרשקש כנראה השכר הוא על השמחה במעשה ולא על עצם המעשה.

הדתות שקיימות בזכות היחס שהן מקיימות בין האדם לאל הן דתות שבעיקרן עומד יצר הגאווה. הרצון להידמות לאל.
דתיים שמאמינים בדתות כאלו לא יכולים לסבול השפלה כדוגמת דטרמיניזם, שהאדם הוא בעצם רובוט.
לכן הרמבם נאלץ לומר שזה עמוד התורה אחרת היו בורחים לדתות אחרות שמטפחות יותר את יצר הגאווה ומעניקות לאדם בחירה חופשית. רק שירגיש טוב.

הפוסק האחרון
אתה טוען שהרמב"ם עובדתית לא האמין בבחירה חופשית
או שזה טענה פסיכולגית על נפש האדם

איש
הגותו של רבי צדוק אכן שוללת מהגוים בחירה חופשית באופן מסיום ..הוא מפתח את הרעיון של סגולת ישראל למעמד מאוד רדיקלי לשידור אם אני זוכר נכון גוי אכן יכול לבחור בטוב אבל זה משהו שישפיעו רק באופן חיצוני ולא פנימי(בפנימיות לעומק ליבו הוא ישאר רע ולכן אין לו חלק לעו"ב) לא ברור לגמרי אם זו טענה חצי פסיכולגית או שזו קביעה "תיאולגיות" שגוים פשוט לא יכולים להגיע לעו"ב ולקבל שכר גם אם ינהגו כ"חסידי אומות עולם"
לפי מה שקראתי הוא נוטה לכיוון השני(ואז מתרץ שהם אוכלים שכרם בעו"ז)

לדידו*

מיכי
אשמח לשמוע מה כוונתך בכך שההגות הלותרנית לא מובנית למחרת סתירות
סוכני שכאשר קראתי אותה לפני זמן רב הטענה בפשטות זה שהאדם נולד מראש החוטא או כצדיק(הצדיק מקבל את האמונה הנוצרית בחסד עליון ואילו החוטא את הכפירה)
לגבי רבי צדוק יהדות מרתקת במובן של הרדיקליות שבה האם הוא התנסו בצורה לא מובנית ובמשחקי מילים כמו חסידים אחרים ?(כפי שהבאתה לפני שנים הטורים על החסידות?)לעניות דעתי לא..הוא אמנם משתמש בכול מיני מושגים לא מובנים אבל הוא אכן קובע פעמים רבות קביעות תיאולגיות או עובדתיות ולא משאיר מלל שירים שאפשר לפרשו איך שרוצים

אם הכל קבוע מראש אז גם מעשינו כך. לכן מה טעם להשתדל כדי להוכיח שאנחנו מהנבחרים. הדוקטרינה הזאת נשמעת לי נונסנס.
לגבי ר' צדוק הבעיה אינה בצורת ההתבטאות שלו. ביחס לחסידים הוא עוד סביר. הבעיה היא שיש סתירות חזיתיות במשנתו, שאמנם איני מכירה לעומק אבל בנושא הבחירה והדטרמיניזם קצת בדקתי בעבר.

רציונלי(יחסית)

צריך שיהיה ברור שמדובר בשאלה מדעית. האם לאדם יש בחירה חופשית או לא. ולכן פחות חשוב מה מאן דהוא חושב על העניין.

לגבי הרמב"ם. אם מדייקים נראה שאין שם אמונה בבחירה חופשית במובנה הטהור:
אִם רָצָה לְהַטּוֹת עַצְמוֹ .. הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ
מבחינה דטירמינסטית ברגע שיש רצון זה כבר מאוחר מידי בשרשרת קבלת ההחלטות. רצון לא מתעורר סתם מעצמו. וכמו שהרצון לא התעורר סתם מעצמו בסוף גם הרצון של להוציא לפועל רצון אחד ולא רצון אחר לא יהיה סתם ככה. תמיד תהיה סיבה.

אבל כנראה שהרמבם חשב לכל הפחות שיש לאמונה בבחירה חופשית משמעות חינוכית. כפי שציינתי. אחרת יברחו לשדות זרים.

את הרמדא שאלתי האם יש לשאלת הבחירה החופשית השפעה מעשית אצלו כדי להבין האם אצלו זו שאלה מדעית או שאלה דתית.