אמצעי מניעה

 שלום הרב,
נשאתי לפני זמן מה וברצוני לשאול לגבי הטאבו הגדול של אמצעי מניעה מצד הוצאת זרע לבטלה (ולא מצד פו”ר). כאשר שואלים היום פוסק באילו אמצעי מניעה ניתן להשתמש האפשרויות הן: גלולות, התקן תוך רחמי ודיאפרגמה (עם קוטל זרע בדר”כ). זהו בדרך כלל גם דירוג האמצעים מבחינה הלכתית (להוציא את הרב משה פיינשטיין שדווקא אוסר התקן). מתוך לימודיי באוניברסיטה ומתוך קריאה כללית יותר על אמצעי מניעה לקראת החתונה עולה תמונה מורכבת יותר ביחס לקלות שבה מתייחסים לאמצעים אלו. לנטילת גלולות ישנן תופעות לוואי נרחבות (פיזיות ונפשיות), התקן תוך רחמי מתחלק לשניים- אלו ההורמונליים הדומים לגלולות אלא שקצת יותר ממוקדים ואלו היוצרים מעין דלקת כרונית ומביאים לידי דימום ואפילו הריון בצד ההתקן שהופך להיות מסוכן. מבין כל אמצעי המניעה הנ”ל הדיאפרגמה היא הידידותית ביותר למשתמשת מבחינה פיזית ולטווח הארוך אך פוק חזי מאי עמא דבר, הבדיחה הרווחת מספרת שעדיף להשתמש בשיטה זו כשרוצים להיכנס להריון… לעומת אמצעים אלו ישנו את הקונדום שדנו בו רבות, ועל אף שיש מי שמתיר (האחיעזר כמובן), לא נמצא מי שיפסוק כך כיום לזוג מן השורה, ללא בעיות רפואיות חריגות ומסובכות, שאינו רוצה לפטם את העזר כנגדו בהורמונים על בסיס יומי.
הייתי שמח לשמוע (לקרוא) את דעתו של הרב בעניין,
תודה רבה