ביסוס אמונה על רציונליות אצל אנשים לא רציונליים

שו”תקטגוריה: אמונהביסוס אמונה על רציונליות אצל אנשים לא רציונליים
שרוליק שאל לפני חודש 1

שלום לרב,
השאלה נשאלת בהתבסס על הסדרה “אמונה” בערוץ היוטיוב של הרב, ראיתי את השיעורים לפני תקופת זמן מסויימת אז אני מתנצל מראש אם אני לא מדייק בפרטים.
איך אפשר לומר שהדרישה להאמין מצד הקב”ה היא דרישה אפיסטמית לחקור את המציאות ולהגיע בכלים רציונליים כאשר כל כך הרבה אנשים (מעריך שרובם) לא מסוגלים לעשות את זה? רובם במרוצת חייהם לא יחשפו לכלים שמאפשרים להם להחליט בצורה רציונלית, ואני מניח שלהרבה גם אין באמת את היכולות הקוגניטיביות הדרושות לשם החלטה כזו.
כל כך הרבה אנשים בציבור מתנהלים בצורה הזו של להחליט על פי “מה שמרגיש לי נכון” ותופסים ככה את האמונה, בין אלו שמאמינים ובין אלו שלא. נשאלת השאלה, לפחות מבחינתי – הרי הקב”ה הוא זה שברא אותנו בני האדם כך! איך יכול להיות שניתן לדרוש מבני אדם דרישה שהפוכה מהטבע שלהם באופן כל כך מובהק ולהעניש אותם על חוסר עמידה בה?
עוד נושא שמפריע לי יותר ספציפית בהקשר הזה הוא נשים. שנים הייתי מאד פמיניסט בנושא הזה, חשבתי שהדרישה לרציונליות מנשים חייבת להיות שווה לגברים, והאמנתי שהן גם מסוגלות לכך. אולם נתקלתי בדחייה *מוחלטת* לרעיון הזה דווקא מצד הנשים, סלידה מכל עימות של תפיסת העולם שלהן עם סתירות בתוכה והצבעה על חוסר רציונליות בה. אחת אף סיפרה לי שבמשך שנים ניסתה להיות פמיניסטית בעניין הזה, עד שהבינה בעצמה שהיא פועלת על פי מה שמרגיש לה טוב ונוח, ולא מסוגלת לפעול אחרת.
האם אני אכן צודק בהבנת המצב לגבי נשים? (אני כל כך אשמח אם הרב יאיר את עיניי ויראה למה אני טועה לגמרי). אם אני אכן צודק, איך יכול להיות שהדרישה של הקב”ה הפוכה לגמרי לטבע של חצי מהמין האנושי? איך יכול להיות שנברא יצור שבאופן מובהק כל כך מנוגד לדרישה הבסיסית ממנו?
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

אתה תוקף כאן משהו שמעולם לא אמרתי. להיפך, אמרתי לא פעם שאין שום דרישה לחקור בענייני אמונה. אדם צריך להגיע למסקנה האם הוא מאמין או לא, והדרך שלו לעשות זאת תלויה בו, בנטיותיו, בכישוריו ובהתעניינויותיו. אם יש אדם שמגיע למסקנה שיש אלוקים מכוח אינטואיציה פשוטה בלבד, הוא אדם מאמין לא פחות ממני. אין שום חובה הלכתית להיות פילוסוף. יש יתרון אינטלקטואלי ואנושי להיות פילוסוף, אבל זה עניין אחר. זו לא דרישה הלכתית.
לגבי נשים, אני גם מתרשם שיש הבדל בעניין הזה. הן גם פחות מתעניינות בנושאים לוגיים ופחות מגבשות עמדות בצורה כזאת. זו התרשמותי, אם כי היא לא מגובה בסקר שיטתי. אגב, הכרה בהבדל הזה אינה סותרת פמיניזם.

שרוליק הגיב לפני חודש 1

אולי הגזמתי בניסוח מידת הרציונליות הדרושה, אבל כוונתי הייתה למה שהרב דיבר עליו בסדרה – אנשים שמחליטים אם להאמין או להיות דתיים בהתבסס על מה “מרגיש לי טוב”, ההוה אמינא שהעליתי היא שרוב האנשים מחליטים ככה ואפילו לא על סמך אינטואיציה תוך שהם שואלים את עצמם “האם אני אכן מאמין שהקב”ה קיים”, ומתוך כך שאלתי את השאלה. אם הרב חושב שזו אבחנה מוטעית, אשמח לדעת למה.

מעבר לכך – אם אכן הדרישה האפיסטמית של הקב”ה מהאדם “מסתפקת” באינטואיציה פשוטה, מה עם אנשים פשוטים שסתם ככה חשבו על השאלה אם הקב”ה קיים חמש שניות והגיעו למסקנה שהאינטואיציה שלהם היא שלא? האם באמת ניתן לקבל את אי שמירת המצוות שלהם במצב כזה בהנחה שהם עמדו ברמת הבדיקה שהייתה מצופה מהם?

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

אחזור על מה שאני אומר. מותר להסתמך על אינטואיציה, לכאן או לכאן. זה הכלי היסודי ביותר שלנו, ואי אפשר בלעדיו. הניתוח הפילוסופי רק מוציא את האינטואיציות מהכוח אל הפועל.
אבל אינטואיציה אין פירושה לחשוב חמש שניות וסתם להחליט. אדם צריך לבחון את עצמו ולהחליט במה הוא מאמין. זו לא שאלה של כמה זמן זה לוקח אלא של בחינה עצמית ישרה. זה הכל.

השאר תגובה