בעילת פנויה

וודאי וודאי,
בעניין ה'איסור' שבדבר, אני אמרתי לו מבחינה מעשית, זה לא יותר חמור מיום אחד שלא הנחת תפילין, אבל יש בזה הרבה טומאה וקשה לגדול אח"כ בתורה,
רק רציתי את חוות דעתו עד כמה יש להתייחס לזה ואולי על מה זה מורא.
*נ.ב ברעיון הפנתי אותו אילך שישאל אותך הוא התקשר אלי ניהלנו שיחה רחבה הוא מרגיש מאוד רע עם עצמו..

האם היא טבלה ולא הייתה נידה? בד"כ פנויות אינן טובלות. במקרה זה יש איסור חמור של נידה. בלי זה, יש אולי ביטול עשה של קידושין, וכנראה שאין כאן "לא תהיה קדשה" (כי היא לא מזומנת לזה). ועוד יש לדון באיסור הוצאת זרע, שהרי כאן זו בעילה לא להבאת ילדים (שבאשתו התירו, אבל לא באחרת). אבל בפשטות זה איסור דרבנן.
אם הוא מרגיש רע עם עצמו זה טוב מאד. זה מנוף לתשובה. כמובן לא הרגשה רעה שהורסת אותו מבפנים ומייאשת אותו.

שלום הרב,
על פניו נראה מדברי הגר"א (סימן כו, סק ח) שבפלגש יש ביטול עשה דקידושין, אבל בפנויה שיש לו איתה קשר קבוע אך לא בייחוד כמו חיי נישואין – אולי גם אין ביטול עשה?
ובדעת החלקת מחוקק, שרצה ללמוד מאיסור ייחוד דרבנן בפנויה על איסור ביאה – כיצד יסביר את היתר הרמב"ן בפילגש? שלא הזכיר שום איסור גם לא מדרבנן