בענין עבודה זרה: העושה עצמו אלוה אבל לא מצווה על פולחן כלשהו

לא זכיתי להבין מה המשמעות שתקבלו את דבריי. גם מי שלא מסכים יחזור בו כי אני אמרתי? אבל הוא לא חושב כך. נדמה לי שאתם בסה"F רוצים לשאול את דעתי ולא לקבל ממני פסק הלכה. להבנתי אין חיוב עונש בלי מעשה (לאו דווקא ד עבודות, אם זה דרך עבודתה אז בכל פעולה סגי). אמירה, חמורה ככל שתהיה, אינה מחייבת בעונש. אגב, לא בגלל שהוא שוטה, שכן אתה יכול לומר על כל עובד ע"ז שהוא שוטה ולפוטרו מעונש. זה דין מדיני ענישה שאין עונש ללא מעשה. ובפרט שבע"ז גם האיסור הוא על העבודה ולא רק העונש. כפירה אינה ע"ז. אמנם מורידין ולא מעלים בהחלט שייך גם באמירה (כי זה לא עונש). אמנם ידועים דברי רדב"ז לגבי מי שאמר שמשה רבנו הוא אלוהים, שרצו להורידו לבור ולא להעלותו, ואמר להם שיעזבוהו כי הוא אנוס בדעתו (כך הוא חושב). אגב, אמירה כזאת אינה בגדר מסית ומדיח, שכן המסית צריך להסית לעבודה. טוב, הנאשם ניצל ברגע האחרון. שיעביר לי 100,000 ש"ח ונסגור עניין.