ברו עגלא עי ספר יצירה

מאירי (שהוא כידוע רמבמיסט בקטע של המיסטיקה) מפרש שזה יצירה באופן טבעי, אולי כמו היום בשר מתורבת? כנראה הבין שספר יצירה זה "יצירות" כמו שיש לילדים ספרי יצירה
וז"ל
"וכן יצא מכלל מכשף כל מה שהוא נעזר מצד הטבע על דרך מה שאמרו למעלה בגדולי החכמים שהיו עוסקין ביצירה ובוראים עגל שמן ואוכלין אותו והוא שאמרו הלכות כשפים יש מהם חייב ויש מהן פטור אבל אסור ויש מהן מותר לכתחלה העושה מעשה חייב האוחז את העינים פטור אבל אסור מותר לכתחלה כדר' חנינא ורב הושעיא בכל מעלי שבתא עסקי בהלכות יצירה ומברא להו עגלא תילתא ואכלי ליה וכן כל כיוצא בזה:".

ר"ח מפרש באחיזת עיניים,
וז"ל ,
"רבא באחיזת עינים ברא אדם, בקש להודיע מעשה חרטומי מצרים, כשם שעשו בלהטים מן המטה נחש כך עשה ..:",
(יד רמ"ה מביא ודוחה אך קושיתו אינה קושיא).

אך לא מובן א"כ ספר יצירה למה? כנראה גם הבין שספר יצירה זה היה ספר קשקושים ואחיזת עיניים

נמצא לדבריהם א"כ שספר יצירה שבידינו היום זה לא מה שהיה בזמנם?
כי הוא לא נראה ספר יצירות
ומאידך כבר בזמן רס"ג היה, אז בטח שלר"ח ולמאירי היה אמור להיות והיו יכולים לראות שזה לא ספר יצירות?