גדר מנהג ג"פ שנעשה נדר
שלום הרב,
רציתי לשאול את דעת הרב בסוגיה שמטרידה אותי, ולא כ"כ מצאתי לה תשובות מסודרות במקורות הרלוונטיים. לגבי ההלכה שמנהג שנהגו בו 3 פעמים נעשה נדר – א. מה בדיוק נחשב מנהג לעניין הלכה זו: האם זה תלוי בכוונה מסוימת, וכן האם צריך להיות מעשה פיזי או שגם דיבור/כוונה מסוימת בתפילה ועוד דוגמאות רבות של פעולות שחוזרים עליהן נחשבות למנהג ודרושות התרה? ב. בחלק מהמקורות המנהג המחייב מוגדר כ"מנהג טוב" – מה לדעת הרב יכולה להיות הגדרה מספיק טובה לגדר הזה? ג. בהנחה שניתן להגדיר היטב את התשובה לשאלה ב, אם בן אדם נהג במנהג חיובי והדבר נעשה עליו כעול בלתי רצוי בהמשך, נכון יהיה לומר שהדבר הוא לא מנהג מחייב משום שהוא מקשה, מכביד ומפריע לו (ואולי כעין נדר רגיל שפוקע מעיקרו לפעמים במקרים דומים לכך, של "לאו אדעתא דהכי" וכד'), או שמא מנהג כזה מחייב משום שננהג מעיקרא כחיובי?
תודה רבה מראש, שבת שלום וחג שמח!
זה נושא עמום מאד. מסברא נראה שאם לא התכוון לקבל זאת על עצמו כמנהג טוב אין כאן נדר. אם בבירור מתכוון (פוזיטיבית) שזה לא נדר לדעת יאין כאן נדר גם אם לא אמר. יתר על כן, רש"ז במנחת שלמה (ח"א סי' צא) כתב שהאמירה בערב ר"ה שכל מה שיעשה הוא בלי נדר ודאי מועיל למנהגים טובים שחוזרים עליהם שלש פעמים שלא יתקבעו כנדר.
אם זה נעשה עליו כעול בהמשך, חכם יכול לבטלו בהתרה. הוא לא בטל מאליו, בדיוק כמו שבנדר עצם העובדה שהפך לעול אינו מבטל אותו בלי התרה של חכם.
תודה רבה. האם יש לרב תשובה לסעיף ב של השאלה? כלומר, האם לדעת הרב יש איך להגדיר מנהג כ"טוב"?
אין לי הגדרה כללית
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer