האינטואיציה לקיום האל
אני מקבל ככלל את תורתך האפיסטמולוגית שיש משמעות לאינטואיציות שלנו. אבל כשאני מנתח את האינטואיציה למשל שאומרת לי להאמין בחושים שלי או באחידות הטבע, הן די מסתדרות עם הרבה דברים אחרים ויש לי עוד סיבות לאמץ אותן (למשל שכל האנשים בעולם חולקים איתי את האינטואיציות האלה, שהן מאששות את עצמן שוב ושוב בניסיון וכו'). לעומת זאת, האינטואיציה לקיום האל היא די שונה. נראה שהיא תלויה כמעט לגמרי בחינוך – אנשים שגדלו לפוליתאיזם משוכנעים בריבוי אלוהויות, לאנשים שגדלו לאתאיזם אין אינטואיציה לקיום האל בכלל, לאנשים שגדלו לנצרות יש אמונה באלוהים בדמות אדם, ועוד כהנה וכהנה. כלומר, נראה שהאינטואיציה לקיום האל היא פשוט פועל יוצא של מה חינכו אותי כשהייתי ילד, ואין בה הרבה מעבר, ואם היו מחנכים אותי אחרת פשוט הייתה לי אינטואיציה אחרת. האם זו לא סיבה מספיק טובה לפקפק לחלוטין באינטואיציה הזו?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אנסה להבהיר את הבעיה: לא השתכנעתי כל כך מהטיעונים הפילוסופיים לקיום האל (הקוסמולוגי, הפיזיקו-תאולוגי וכו'), ותליתי בכל זאת את קיום האל בכך שיש לי אינטואיציה שהוא קיים. אני מסכים שכאשר אינטואיציה היא תוצאה של חינוך זה לא בהכרח פוסל אותה, אבל הנה – חיפשתי אישוש נוסף לאינטואיציה הזאת ולא מצאתי. כנ"ל לגבי PEER DISAGREEMENT: אינני יכול להצביע מדוע עמיתי האתאיסטים טועים, כיוון שאני ביצעתי את הבדיקה שהם עצמם יכלו לבצע (הסתכלות בטיעונים פילסופיים לקיום האל) ולא השתכנעתי. לכן אני תוהה האם במצב כזה לקיום האינטואיציה שלי בפני עצמה יש משמעות כלשהי, או שעליי לתלות אותו בחינוך וזהו.
אינטואיציה אינה תמיד תוצאה של טיעונים שידועים לך. זה גם ניסיון מצטבר וטיעונים לא מודעים. לדעתי אם יש לך אינטואיציה כלשהי צריך ראיות כדי לזנוח אותה. אבל אין לי מה לומר מעבר לכך.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer