האם יש גבול לספקנות?

מעניין, אתה אומר שקיימת אבולוציה בהיקף ההשלכות לעמדה הספקנית שאכן סופה בפ"מ של ימינו.
אז למעשה מי שלא רוצה לאמץ את הגישות הללו חייב מראש לוותר על אחיזה בקרן הוודאות ולעבור לתחושת הסבירות, תוך כדי קבלה של הנחות יסודיות על העולם ללא ביסוס אפילו במחיר של חידוש כלי חישה חדשים. ממש כפי שאמר הכתוב "זה מה שיש ועם זה ננצח"

כמו כן רציתי לשאול האם המסקנה של הפ"מ נגמרת באידיאליזם של ברקלי או שניתן להמשיך אותה גם לכפירה ב"חוקי" הלוגיקה?

אכן.
במישור הפסיכולוגי, אתה יכול לסיים היכן שתרצה. אבל כפירה בחוקי הלוגיקה היא הבל פילוסופי. אדם יכול לומר שהוא מקבל את קיומם של משולשים עגולים. הפה סובל הכל. השאלה מה נמצא בראש כשאומרים את זה.

אני לא בטוח שכל כפירה בחוקי הלוגיקה היא הבל פילוסופי באותה מידה.
לעיתים קיימות סתירות שהם רק במשמעות שלהם אבל לא בתכונותיהם. למשל משולש עגול הוא סתירה "חמורה".
אבל ידיעה ובחירה אני יודע שאתה אומר שזהו גם כן סתירה אבל לא כן להרבה מן הפילוסופים. אני חושב שאתה מבין מדוע אני מתכוון שזה לא באותה מידה.
בכל אופן, מהיכן מגיעה הוודאות הרבה שלך לחוקי הלוגיקה עוד יותר מהאידאליזם של ברקלי.

זה בדיוק באותה מידה. סתירה לוגית היא סתירה לוגית. אפשר להתווכח ולטעון שאין כאן סתירה (מה שאני לא מסכים), אבל אין שום הבדל בין הסתירות.
אמנם יש הבדל כלשהו שאני מגדיר כאן, אבל זו לא סתירה לוגית. עיין במאמר הזה:
https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA/
הוודאות שלי בחוקי הלוגיקה נובעת מזה שהם המסגרת לכל רעיון או דיבור. לומר משהו מעבר להם זו הנעת שפתיים שאין לה משמעות. זה הכל. מי שמפקפק בחוקי הלוגיקה גם לא מפקפק בהם באותה מידה וגם מאמין בפיות דו כנפיות למרות שקיומן בלתי אפשרי וגם אפשרי בעיניו. אם המשפטים שכתבתי כאן יש להם משמעות בעיניך – יבושם לך.

אני מסכים שאני לא מוצא להם שום משמעות ומובן במחשבתי.
אבל הטענה של רבים מהמון העם שאף שאני לא מוצא להם שום מובן זה לא אומר שאין להם שום מובן.

ואני טוען בתוקף שכמעט כל משולש טוב לב נמצא 100 מטר מעל אורך הגל של גל קול בריק. ואם אתה חושב שאין לזה מובן זה לא אומר שאין לזה. אולי יש לזה.