הבאת ילד לעולם מחלל צה"ל

שו”תקטגוריה: כלליהבאת ילד לעולם מחלל צה"ל
אורן שאל לפני 6 שנים

שלום הרב,
לאחרונה התפרסמה כתבה בעניין שבה בית המשפט הכריע שאם החלל לא זכאית להביא ילד לעולם מזרע בנה. רציתי לשאול אותך איך לדעתך ראוי להכריע בסוגיה כזאת, ומה השיקולים מאחורי ההכרעה.
בברכה,

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 שנים

אכן שאלה קשה. איני מכיר את כל הפרטים וגם לא קראתי את נימוקי פסק הדין. לכן איני יכול לומר כאן משהו מגובש, אבל אכתוב כמה הערות קצרצרות וקווים לדיון במחשבה ראשונית.
ראשית, דומני שיש לחלק את  הדיון למוסרי ומשפטי. השאלה מה נכון מוסרית ומה אומר החוק הן שאלות שונות.  לכאורה ביהמ”ש דן בשנייה ולא בראשונה. אמנם אם החוק מאפשר כמה אפשרויות, יש מקום לתת לביהמ”ש לקבוע את ההכרעה משיקולי מוסר. לא יודע האם כשהמסקנה היא שלחוק אין מה לומר בעניין, כיצד ניתן לפתור מחלוקת מוסרית. כל דאלים גבר? בחזקת מי הזרע? 
לגבי עצם השאלה, יש לחלק בין שאלת הזכויות על זרע של אדם לשאלה האם יש מניעה לעשות בו שימוש.
א. שאלת הזכויות: האם זה מורש ליורשיו? האם יש על כך בעלות? למי? האם לבעל הזרע שנפטר יש זכויות לקבוע מה ייעשה בו? [בסוגריים: האם בעלותעל הזרע היא בעלות על המידע שטמון בו או על הזרע הפיזי. מה יקרה אם מישהו ישכפל את המידע שבתאי הזרע וייצור תא זהה אבל אחר, עם אותו מידע. לגבי בעלות על מידע, ראה מאמרי בתחומין כה, וגם כאן באתר על זכויות יוצרים וקניין רוחני] ב. האם יש מניעה: גם אם לאף אחד אין זכויות, עדיין לכאורה הזרע הוא הפקר ואולי כל אחד שזוכה בו יכול להשתמש בו ואי אפשר למנוע ממנו זאת.
ומעבר לכל זה יש את שאלת טובת הילד. האם ילד שנולד כך לא יסבול ולכן ראוי לו שלא בא לעולם. האם שיקול כזה הוא בכלל לגיטימי, ומי אמור לעשות אותו (ביהמ”ש, הסבים, האמא). נראה לי שזה קשור לשאלת הולדה בעוולה, שכן ניתן לשאול האם הילד שייוולד יוכל לתבוע את סביו ואמו הביולוגית על כך שהביאו אותו לעולם). ראה גם במאמרי כאן. 
כאמור אלו רק קווים ראשוניים לדיון. אולי אחפש זמן לעסוק בזה ביתר שיטתיות ופירוט.

אורן הגיב לפני 6 שנים

אולי יש מקום להתחשב גם ברצון הנפטר. כמו שלנפטר יש זכות לשם טוב ושלא יפגעו בכבודו, אולי יש לו גם זכות על הזכר שלו בעולם (ברא כרע דאבוה). ואז אולי צריך להעריך מה היה רצונו של האדם הסביר בשאלה הזאת, כלומר האם היה מעוניין שיוולדו לו ילדים למרות שלא יהיה להם אבא, והוא לא יוכל לגדל אותם.

מושה הגיב לפני 6 שנים

אורן, כפי שבעבר היו נותנים גט לנשיהם בעת צאת למלחמה כך בימינו יכולים לכתוב מה לעשות עם זרעם אם וח”ו

אופיר הגיב לפני 6 שנים

לא ראיתי שמישהו דימה את העניין לנושא הייבום . לכאורה רעיון המשך הזרע למי שאין ילדים הוא בדיוק מהות הייבום.

לכאורה מצווה מהתורה

מושה הגיב לפני 6 שנים

אופיר, לא מדייק בכלל, כי בימינו אין ייבום כי מטרת הייבום היא לא תסוב הנחלה למשפחה אחרת! ולמה הבן יגדל בלי אבא!

אורן, מה לגבי חלל רגיל? מה ההבדל?

אופיר הגיב לפני 6 שנים

אני בכלל לא חושב שהמטרה היא עניין הנחלה. אלא להקים זרע לאח שמת. וזה בדיוק העניין כאן.
זה לפחות הטעם בתורה

בנוסף. הרי אין איבוד נחלה. הרי גם בין אם יש לאח ילדים ובין אם רק יש לו אחים הנחלה נשארת במשפחה.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

אופיר, הערה מאד מעניינת.
אבל הייבום נעשה כדי שיהיה זרע שייקרא על שמו. דומני שכאן זה לא המצב (גם אם במקרה יאמצו לילד את שם המשפחה של האב שנפל, כי לא מדובר בשם ממש כמבואר בגמרא).
ובאמת יש לדון (אם כי זה לא בהכרח קשור) האם במצב כזה האב המת מקיים למפרע את מצוות פו”ר.

אופיר הגיב לפני 6 שנים

תודה הרב,

העקרון של ייבום באמת נראה שיהיה המשך לאותו מת.
וזה כל הרעיון של השימוש בזרע במקרה זה, זאת ממש כוונת ההורים שלו

וזה באמת מעניין אם הסבא יגדל אותו ולסבא אין קרובים נוספים
האם אותו ילד יירש אותו

יש צד שזה עוד יותר חזק מייבום כיון שזה ממש הזרע של אותו אדם
וברור שאם בבחירה הוא היה משתמש בו להולדה אפילו מאשה אחרת
הוא היה יורש וממשיך חוקי/הלכתי

אני טועה ?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

לעניין ירושה, אפילו בעובר נחלקו אמוראים האם הוא יורש (האם עובר הוא דבר שלא בא לעולם). ומסברא נראה שמה שעוד לא היה ברגע מיתת המוריש אפילו עובר לכו”ע אינו יורש. זה לגבי ירושת האב המת.
אמנם אתה מדבר על מצב שהזרע הזה כבר נולד וכעת סבו נפטר (זה לא משנה אם הוא מגדל אותו או לא). כעת הוא כבר בא לעולם, ונראה מסברא שאם ברגע מיתת הסבא הוא כבר בעולם יש מקום לומר שיירש אותו. אף שיש לחלק, ואכ”מ.
וגם הדמיון לייבום תלוי בכל זה, שכן השאלה היא האם הוא באמת נחשב כממשיכו של המת או לא.

אופיר הגיב לפני 6 שנים

מעניין,

והדבר היותר מעניין שמכיון שייבום הוא מצווה,
אם אנחנו סוברים שהעיקר הוא המשך זרע המת
ושכאן יש המשך שלו

זה לכאורה ממש כמעט מצווה לקחת זרע של כל אדם שמת ללא ילדים
ועדיין אשתו חיה ולהמשיך אותו.

ומעניין אם האשה יכולה להתנגד, זכור לי במעומעם
שרק אם האח לא רוצה עושים לו חליצה
אבל אם האשה לא רוצה כופים אותה

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

אישה יכולה לפנות לבי”ד לבקש חליצה ולא ייבום (יבמות ד ע”א). הראשונים חלוקים האם בי”ד יכול לכפות את הבעל לחלוץ (רש”י ורמב”ם) או לא (תוס’). אבל אם הבעל מת ודאי נראה שהאישה יכולה להתנגד להביא ילד מזרעו (שהרי כאן לא נאמרה מצוות ייבום). זה לגבי עצמה. לגבי התנגדות שלה לכך שאישה אחרת תעשה זאת – נראה שעל פי ההלכה אין לכך שום בסיס.

אופיר הגיב לפני 6 שנים

זה נכון שלא נאמרה מצוות ייבום, אבל אם טעם מצוות ייבום הוא להמשיך את זרעו של הבעל ומכיון שכיום יש לנו יכולת לעשות את זה גם אחרי שמת אז לכאורה יש אפשרות לקיים את הטעם/רצון ה’ בהמשכת הזרע.

כל הטענה שהייבום הוא רק הדרך לקיים את הטעם של המשכת הזרע. ואולי נוכל אפילו לומר שבמובן של הטעם זו דרך מהודרת יותר אפילו מייבום רגיל דרך שלא הייתה אפשרית בעבר.

ושאלה למעשה היא האם יש לאשה עניין הלכתי/יהודי להתעבר מזרע כזה ?
ובנוסף אם התעברה, האם היא נפתרה מהצורך בייבום ?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

שאלה מעניינת, אבל זה זוקק מחשבה ואיני יודע לענות כרגע.

אופיר הגיב לפני 6 שנים

נצטרך לחכות לתחומין הבא…

Back to top button