החזרת מתנה לחתונה

ברמב"ם מופיע – א מנהג פשוט ברוב המדינות שבזמן שיישא אדם אישה, משלחין לו ריעיו ומיודעיו מעות כדי שיתחזק בהן על ההוצאה שמוציא במשתה, ובאים אותן הריעים והמיודעים ששלחו, ואוכלין ושותין עם החתן בשבעת ימי המשתה או במקצתן: הכול כמנהג המדינה. ואלו המעות שמשלחין נקראין שושבינות, ואותם האנשים ששלחו אלו המעות ואוכלין ושותין עם החתן נקראים שושבינין.

ב השושבינות אינה מתנה גמורה: הדברים ידועים שלא שלח זה עשרה דינרין, כדי שיאכל וישתה בזוז אחד; ולא שלח אלא ודעתו שאם יישא הוא אישה, יחזור וישלח לו כמו ששלח לו. לפיכך אם נשא זה, ולא החזיר לו השושבינות–הרי זה תובעו בדין, ומוציאה ממנו.

דומני שהמוסכמות החברתיות של היום לא מאד רחוקות מזה (יש נורמה של להחזיר את המנה, ויש נורמה של לשים סכומים יפים לחברים קרובים, כנראה מתוך הנחה שזה תן וקח, מה גם שאנשים עושים טבלאות אקסל לדעת מי שילם כמה – פרקטיקה שאותי אישית מבחילה, אבל זה נפוץ).