היתר מכירה

שו”תקטגוריה: הלכההיתר מכירה
שואל שאל לפני 6 שנים

שלום הרב מיכאל, רציתי לשאול אותך לגבי היתר מכירה, האם לכתחילה אפשר להקל? או שראוי להחמיר בנושא כדעת החרדים, ולמה?

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

לדעתי אין שום מניעה להקל. בעצם לדעתי אסור “להחמיר” (ולכן זו לא חומרא אלא קולא) כדעת החרדים.
וההסבר הוא שהפתרון החרדי אינו ישים לימינו. הרי אם חקלאי באמת יוביר את שדותיו ולא יעבוד בשביעית הוא מאבד את השווקים שלו גם לשנים הבאות (הרי אין לאקונות בשוק. הלקוחות שלו יקנו מאחרים שיתפסו את מקומו).  ברור שהם מתנגדים להיתר רק בגלל שלא איכפת להם מגורלם של החקלאים (כי אין חקלאים חרדים, מאנ”ש).
שווה בנפשך, אם מותר למכור חמץ שאין בזה שום הפסד לאף אחד ומדובר באיסור תורה, מדוע שיהיה אסור למכור קרקע בשביעית שכרוך בהפסד פרנסה לשנים ומדובר באיסור דרבנן (ולדעת הרב עובדיה מנהג בלבד)? אתה יכול לראות בזה היגיון כלשהו?
הם קונים פירות וירקות מערבים, וזאת בין היתר כדי להימנע ממסירת קרקעות א”י לגויים (לא תחנם – לא תיתן הם חניה בקרקע). באמת מוזר, לא? אם קניית ירקות מהם לא מגבירה את אחיזתם בקרקע איני יודע מה כן עושה את זה.
לכן די ברור לי שמדובר במלחמה פוליטית ועל אינטרסים כלכליים (משווקי התוצרת ה”מהודרת” הם חבורת מושחתים ידועה, ויש אצלם רמאויות גדולות מאד), ואין להשגיח מאומה בשטויות החרדיות בעניין זה (כמו גם ברוב העניינים האחרים).

mikyab צוות הגיב לפני 6 שנים

שואל:

אני מקבל את העמדה, רק כמה שאלות כדי להבין יותר טוב, לגבי מה שאמרת שהחקלאי יאבד את לקוחותיו, האם לא ניתן לטעון אותו דבר לגבי בעל עסק או מפעל שומר שבת? כלומר, גם אם החקלאי יאבד את לקוחותיו, האם זה מספיק חמור כדי להתיר את איסור שמיטה?
כמו כן כתבת שהפתרון החרדי אינו ישים לימינו, האם התכוונת שהוא היה ישים רק בימי קדם (נניח ימי בית ראשון ושני?).
כמו כן ממה שאני מכיר לגבי העמדה החרדית, שבניגוד למכירת חמץ, שבה אין בעיה לצד המוכר שהעסקה תתבצע, במכירת קרקעות המדינה, אם הצד הנוכרי ידרוש את כל קרקעות המדינה, הרי שהמדינה לא תסכים למסור את כל אדמותיה החקלאיות לגורמים זרים, ולכן, הם רואים במכירה מעין “עבודה בעיניים”, בניגוד למכירת חמץ ששם אין בעיה למכור את כל החמץ של המדינה.
בנוסף, על פניו, נשמע לי שמכירת קרקע לערבי יותר קרובה לאיסור לא תחנם מאשר מתן פרנסה לגוי באשר הוא יושב. שהרי אין איסור לקנות או למכור לערבי דבר סחורה כלשהי מתוך חשש שזה יחזק את אחיזתו בקרקע ומתוך כך תעבור על לא תחנם.
בנוסף, האם לא יוצא מזה שניתן למעשה לבטל את מצוות שמיטה לחלוטין על ידי המכירה, ובכך לעקור מצווה מהתורה?
———————————————————————————————————————-
הרב:
זה לא מתיר איסור שמיטה אלא מתיר הערמה על איסור שמיטה. בשבת איני מכיר דרך להערים, ואם היתה דרך כזאת אז במקום הפסד זה מותר.
הפתרון החרדי לקנות מגויים לא היה רלוונטי בימי קדם כי אז היתה הבטחה של התורה שבשנה השישית יהיה פי 2 יבול. בימינו ששביעית לא דאורייתא אין הבטחה.
המכירה אינה מכירה רגילה של קרקע. והשאלה האם מדובר בעבודה בעיניים מוצאת את פתרונה בדרך המכירה. אם זה תקף חוקית זו מכירה תקפה וזהו. ובכלל לא משנה מה חושבים אנשים כאלה או אחרים. מבחינת הכוונות, גם בחמץ הכוונות אינן שונות. כולם רואים זאת כ”טקס מכירת חמץ”.
לא מוכרים לו קרקע ממש.
אכן, זה החשש האמיתי. אבל כאמור אין מצוות שמיטה בזמה”ז, וזה דרבנן או מנהג. כך שבכל אופן זה מבוטל.
———————————————————————————————————————-
שואל:
חבר שלי הקשה עלי קושיה לגבי תקפות המכירה. מצד אחד טענת שלא מוכרים לגוי את הקרקע ממש (ולכן לא עוברים על לא תחנם) , ומצד שני טענת שהמכירה תקפה מבחינה הלכתית והיא לא בגדר מכירה פיקטיבית (ולכן לא עוברים על איסורי שביעית) . יש פה מעין סתירה, לא?
———————————————————————————————————————-
הרב:
לא הבנתי את השאלה. מוכרים, אבל לא את גוף הקרקע לגמרי. אבל מה שמוכרים מכור, כלומר המכירה הזאת תקפה על פי ההלכה והחוק. למשל, אם אני מוכר רק גוף הקרקע לפירות ולא את הגוף עצמו, וכי אי אפשר שמכירה כזאת תהיה תקפה?
אם רצונך להעמיק בזה, יש קרוא חומר על האופן בו מוכרים. אני גם לא מעורה בפרטים. בטוח יש באינטרנט הרבה חומר.

Yossi הגיב לפני שנה 1

למיטב היכרותי עם המגזר החרדי, אלה מסוג ה’הארדקור’ לא אוכלים לא חמץ שנמכר ולא היתר מכירה. שנית, אם אתה מודה שאינך מעורה בפרטים, אולי גם אי אפשר לפסוק נחרצות בנושא? (וגם לקבוע בלעג שאלו שטויות חרדיות). אולי אם תעמיק תגלה שלרוב זה נעשה לא על פי הדקדוק ההלכתי הנכון?

מיכי הגיב לפני שנה 1

ברור, אבל מתירים לבעלי עסקים למכור את חמצם (ואז באופן שסותר את הצו הקטגורי ואת ההיגיון לא צורכים את זה).
לא צריך שום בקיאות בפרטים המעשיים כדי לקבוע את מה שקבעתי.

Back to top button