הקושי לחלק בין אלגוריה לעובדות בתורה

שלום מיכאל, לפי מה שהבנתי אתה לא רואה צורך להתמודד עם סתירות שבין קביעות עובדתיות בתורה, לבין הידע הכרולונוגי- מדעי שיש בידינו. זאת משום שהמסרים בתורה הם נורמטיביים-חינוכיים ולא טענות מדעיות על העולם.
ומצד שני אתה לא מקבל ריקון מוחלט מהתשתית העובדתית, כי זה שומט את המחויבות הדתית.
כך לדוגמה הסיפור על המבול שהשמיד את רוב האנושות סותר לכאורה תיעוד תרבותי רציף שנמצא באיזורים שונים בעולם בתקופה בה הוא מתוארך לפי פרשת נח, אך לדעתך אין בכך קושי משום שאפשרי שמדובר במיתוס בעל מטרה חינוכית. לעומת זאת למעמד הר סיני ויציאת מצריים מוכרחים להתייחס כאמיתיים כדי להיות מחוייבים במצוות שנשענות על אירועים אלו.
הבעייה היא שמקריאת הפסוקים נראה שחוץ מפרשת בריאת העולם שיכולה לדעתי להתפרש אלגורית, קשה להתעלם מכך ששאר האירועים בתורה נטענים כאמת עובדתית-היסטורית:
א. מפרשת בראשית התורה מציגה שושלת רציפה של תולדות המין האנושי עם פירוט של שמות וגילאים מדויקים מאדם הראשון ועד משה רבינו, למה שהתורה תטרח לחבר בין מיתוסים אגדיים לבין טענות היסטוריות מחייבות?
ב. מהדרך שבה האירועים מוצגים קשה להסביר שמדובר באלגוריה, איזה ערך ״חינוכי״ יש ברשימות של שמות וגילאים?
ג. איך אפשר לחלק ולפקפק באמינות ההיסטורית של חלק מהאירועים , אם הכל מוצג כסיפור כרונולוגי אחיד? אם למשל הסיפורים על אברהם אבינו לא באמת קרו, למה לא להגיד שגם הציווי לשמור שבת לא התרחש?
נראה שהטענה לאלגוריה מנסה להתחמק מבעיות מסויימות אך
רק מחליפה אותן בדוחק להעמיד את הכתובים בצורה הזו, דבר שלא פותר את הקושי באמינות התורה.