הרמבם האמין במה שכתב?

אז באמת אין לנו לדעת מהי דעת הרמבם?
או שדעת הרמבם ברורה כי הרמבם כתב שהוא עבר על משנה לתורה אחרי שהוא כתב אותה בגיל הצעיר
אבל האם להגיד שהרמבם שיקר זה הגיוני?
אולי היה לו גישה שונה אבל מפה עד ל…

גם רובין הודה בראיון שבאמת מטרת הספר להראות את הפרשנים הרדיקלים האפיקורסים
הרב יוסף קאפח כותב על נרבוני שידוע שהיה לו גישות שנוטות לאפיקורוסות (לפי הרמבם) והרב קאפח מוסיף שלא היה אכפת לו אם יגיד את זה בתור דעותיו אבל שהוא מכניס את זה כיאלו הרמבם אמר זה לא מקובל
מה דעת הרב לגבי זה?

הסברתי שלא מדובר בשקר. בכל אופן, דעתי היא שכל זה לא מעניין ולא חשוב. מה אכפת לי מה הייתה דעת הרמב"ם האמיתית? אני קורא טיעונים שלו ושל אחרים ומגבש עמדה, לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.

בדיון על ספרו של רובין, מומלץ מאוד לקרוא את ספר התגובה לספרו – אמונותיו האמיתיות של הרמב"ם, מופיע בויקיפדיה בערך "כפירותיו של הרמב"ם" ב"קישורים חיצוניים".

בגלל שהקורא יגבש עמדה לגופו של עניין אז דבריו לא מתרוקנים מתוכן. מי שנבוך ויש לו אמון ברמב״ם יחפש בדבריו את הרמזים ואולי ימצא את הפיתרון של הרמב״ם ואולי הפיתרון ישכנע אותו או יעזור לו לחשוב על פתרון חלופי. ומי שלא נבוך, או לא חרוץ מספיק, או מהוועד הפועל למשמרת הקודש, יוכל לחשוב שהרמב״ם אומר דברים מעניינים ולא רדיקליים (אלה משכיות הכסף שעוטפות את תפוחי הזהב). ולדעתי הטכניקה הזאת אכן הצליחה לרמב״ם בצורה יוצאת דופן.