חומר ביולי בוואקום קוונטי

לא שלא נוח אלא לא סביר. לא פתרתי זאת באמצעות חומר היולי. אנכסימנדרוס פתר זאת כך. אני מוכן לקבל היווצרות יש מאין (בריאה).

מכאן דברי המחברת:

כאשר פיזיקאים מדברים על היווצרות ספונטנית של צמדי חלקיקים (כמו אלקטרון ואנטי-אלקטרון) מתוך הוואקום הקוונטי, הם מצביעים על כך שכל חוקי השימור הפיזיקליים נשמרים. המטען הכולל נשאר אפס, והמסה של החלקיק מתקזזת עם המסה השלילית של האנטי-חלקיק, ולכן מבחינת הפיזיקה לא הופר שום חוק. הפיזיקאי רגוע לחלוטין משום שהפיזיקה עוסקת רק בתכונות של הדברים – ב"מטענים" שלהם (מסה, מטען חשמלי וכו') – ולא בשאלת עצם קיומם.

אבל לדעתי, כפילוסוף, ההסבר הזה אינו מספק. נשבר כאן חוק שימור פילוסופי שאני מכנה בפרפרזה "חוק שימור הישות". לפני ההיווצרות לא היה במרחב הזה כלום, וכעת פתאום ישנם שני יישים חדשים ומורכבים. יתרה מזאת, עצם המושגים והאידיאות של "מסה" ו"מטען" לא היו קיימים קודם לכן במרחב הריק, ונוצרו פתאום יש מאין. הבעייתיות הזו היא "שקופה" למשקפיים המדעיים, משום שהמדע מתעלם ממישור ה"דברים כשהם לעצמם" (הנואומנון) ובוחן רק צורות ויחסים.

כדי לפתור את הבעיה הזו, אני מביא את הפתרון של הפילוסוף היווני אנכסימנדרוס. הוא הטרים את הפיזיקה המודרנית ברעיון שהעולם נוצר על ידי פיצול לניגודים, אך הוא הוסיף נדבך חיוני שהפיזיקה המודרנית מתעלמת ממנו: "החומר ההיולי". זהו חומר חסר צורה ותכונות.

כעת לשאלתך: האם זו סתם המצאה כי לא נוח לנו לקבל יש מאין? התשובה היא לא. זוהי מסקנה הכרחית מכוח עקרון הסיבתיות והטעם המספיק. וואקום מוחלט, שהוא "אין" גמור ונטול כל מבנה וחוקיות, אינו יכול להוות סיבה לכלום ולא יכול להיווצר ממנו שום דבר. העובדה שמתוך ה"וואקום" הקוונטי נוצרים חלקיקים בצורה כל כך מסודרת שמקפידה לאזן ולשמור על כל חוקי השימור, מוכיחה מעל לכל ספק שהוואקום הזה איננו "אין" מוחלט. יש לו אופי, יש לו מבנה, ויש בו חוקיות קוונטית השולטת בו ומבקרת את ההיווצרויות הללו.

לכן, אני חושב שמה שהפיזיקאים קוראים לו "וואקום" הוא למעשה אותו חומר היולי. הוא קיים (יש לו ישות), אך מכיוון שאין לו עדיין תכונות פיזיקליות מוגדרות (הן מאופסות בממוצע או קיימות רק בפוטנציה), הוא שקוף למכשור המדעי הפיזיקלי. היווצרות החלקיקים אינה יצירה של "יש" מתוך "אין" מוחלט (Void), אלא היא הוצאה מהכוח אל הפועל של פוטנציאל שהיה טמון בחומר ההיולי, וזאת על פי חוקי הפיזיקה שטבע בו הבורא. אנחנו לא מניחים את קיומו של המצע הזה מתוך חולשה פסיכולוגית, אלא מפני שהשכל הישר והלוגיקה מחייבים שמציאות בעלת חוקיות מוגדרת המייצרת תופעות אינה יכולה להיות "לא-כלום".