חיוב תפילת מוסף ליחיד

לי מאוד נראית דעת רבי אליעזר (שלא התקבלה בגמרא) – "אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר", הבעיה היא שהנימוקים שלי נגועים למדיי ב"זה פשוט ארוך מדי" ולכן רציתי לשמוע גם את דעת הרב, מאחר שהצהרת כמה פעמים שלדעתך יש מקום להשמיט קטעי תפילה שאינם "מחוייבים" לגמרי.

ארוך מדיי אינו נימוק. באותה מידה אתה יכול פשוט לומר לא בא לי. ובפרט דעה שנדחתה בגמרא עצמה אין לנהוג כמותה.

זאת אכן המשמעות, רק לא רציתי לכתוב בגסות רוח…
מצד שני, גם "אין לי כוח" הוא נימוק – כפי שפוסק הרמב"ם בעקבות הגמרא בעירובין סה. (לא קשור למוסף דווקא), שאם מצא אדם דעתו משובשת "אסור(!) לו להתפלל עד שתתיישב דעתו". ומי בדיוק מתרכז ומכוון את ליבו כשהוא מונה את ערימות בעלי החיים של מוסף? רק עצם המחשבה כבר גורם ל"ליבו טרוד"… אז ייתכן שבכלל אסור למי ש"אין לו כוח" להתפלל מוסף, והמתפלל עובר על ברכות לבטלה.

*וזה עוד בלי לדבר בכלל על הזרות והאנטגוניזם שתוכן התפילה מעורר בחלק מן המתפללים, בעיקר הטבעוניים והצמחונים. אבל בכל מקרה התהייה היא באופן כללי ולאו דווקא לטבעונים.