חרדיות

שו”תקטגוריה: כלליחרדיות
חיים שאל לפני 3 שנים

שלום כבוד הרב.
ראיתי מכתב שפורסם באתר כאן לפני 6 שנים שמשהוא כתב לו תגובה והעלה אותו מנבכי העבר. במכתב אתה קובל על הסגירות המחשבתית הנהוגה בציבור החרדי, ומנגד ראיתי תגובות הדוגלות באותו סוג סגירות והגמוניה מחשבתית. הגבתי בשרשור הנ”ל. והעתקתי לכאן כדי להציף את הנושא.
רצוני לדעת את דעתו של הרב בנושא זה של הגבלה על האפשרויות להשתכר בציבור החרדי מהסיבות המוזכרות כאן.
 כמו תמיד, הדרך הנראית הכי טובה היא דרך האמצע.
הרב מיכי וודאי צודק לגבי המצב השורר כיום בקרב הציבור החרדי. כחרדי אני יכול לומר שכל נקודה שהרב העלה לגבי הציבור החרדי נכונה ומדוייקת, ההנהגה בציבור זה אכן מעודדת בורות וזלזול בכל מה שאיננו נטו תורה. מה שמביא כמובן לבורות עצומה עד כדי שבחורים בישיבה בה למדתי (חברון) בגילאי העשרים לא יודעים שהשמש מקיפה את כדור הארץ, לא יודעים להכפיל מספר דו ספרתי באחר מבלי להזדקק למחשבון, וכמובן שהם אינם (חלקם כמובן) לא יודעים את אותיות הA-B-C.
האינטרס בסופו של דבר הוא כפול. גם המנעות מפני חשיבה עצמאית שיכולה לשאול ולהטיל ספק, וגם… שמירה על מצבו הכלכלי הדחוק של הציבור!!!
כן כן, מצב סוציו-אקונומי נמוך מחייב השענות וקבלת תמיכה משאר חלקי הציבור וכך מעגן עוד יותר את הנתמך לאותו תלם ששולל ביקורת וכל הבעה של ספקנות בריאה.
מצב זה מאפשר לאותם אי אילו שכן מבוססים כלכלית או חברתית לעשות ככל העולה על רוחם וכל בקורת עליהם תחשב כפגיעה בכבוד התורה של איזשהו רב שתומך בהם פוליטית, ותואשם בחילול ה’. בעוד שהם (כוונתי לראשי כוללים מסוימים ראשי ישיבות ופרנסי ציבור מסוימים) פוגעים הרבה פעמים רגשית וכלכלית ללא שום הצדקה וכל זה בשם “דעת תורה”.
אך מנגד, לחשוף לחלוטין ילדים לשלל דעות ורעיונות, אכן מביא לא פעם לעזיבת הדת. (במאמר המוסגר- דרכו של הרב מיכי, שהושתתה על חשיבה לוגית ועקבית, איננה כפירה בשום אופן. ומי שטוען כך פשוט לא מוכן מראש לקבל את האפשרות שהוא צודק. לא יתכן שהקב”ה ידרוש מאיתנו לא לחקור ולשאול, שכן בדרך זו אין ליהדות שום עדיפות על פני כל השקפה ודת אחרת.) מה שראוי לעשות בכל זאת (ולכך גם נראה שהתכוון הרב מיכי) הוא לתת לגיטימציה מלאה ברמה הציבורית לאותם אלו שיש להם שאלות, ולהיות נכון לדון אתם ולא לדחותם על הסף ע”י טיעונים אטומים של יצה”ר וכפירה.
ומנגד אין צורך להכניס רעיונות ושיטות השקפתיות ל’ספירה’ החינוכית. (אין הדברים אמורים על לימודי חול, שאותם צריך להכניס ודחוף).
בנימה אישית אני חייב לציין את פועלו הברוך של הרב מיכי, בהקמתו של אתר זה ובנכונותו לדון על כל דבר.
האתר עזר לי אישית רבות. ומאחר ואני חרדי, אין לי שום אפשרות לדון עם חבריי ומכריי בנושאים של אמונה, תורה ומדע, ועוד. הן מפני שנדיר למצוא חרדי משכיל ברמה מספקת, והן מפני חשש אמיתי מדחייה חברתית כוללת. (אי קבלת הילדים למוסדות, זריקה מהכולל, תיוג ככופר, ועוד ועוד.)

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

לא כל כך הבנתי את השאלה. כתבתי את דעתי.

חיים הגיב לפני 3 שנים

השאלה היא האם גם הרב חושב שהסיבה שבציבור החרדי לא לומדים מקצוע,ומונעים אופציה של פרנסה מכובדת, היא לא משום הערך החשוב של שימור התורה, או כל שיקול אחר שהיה תקף (אולי) בזמן ייסוד עולם הישיבות במתכונתה הנוכחית, אלא משום שיקולים של שליטה פוליטית בלבד?
או שאני לגמרי טועה?

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

זה קצת מסובך לדעתי.
ברור שיש ברקע רצון לשליטה ולסגור את האנשים, אבל הוא בא גם מסיבות של תפיסה חרדית ולא רק משיקולי כוח ואינטרס שרירותיים. האידיאולוגיה החרדית מבינה שיש לאנשים יצר להיפתח ושחשוב לסגור את האנשים ולא לתת להם את זה. אם לא תגביל אותם היא ייפתחו ל”ע (מה שכמובן נכון עובדתית). בקיצור, זה לא רק כוח ואינטרס אלא גם אידיאולוגיה אמתית.
מעבר לזה, ברור שיש אינרציה של הבדיעבד שהופך ללכתחילה. זה קורה הרבה (ע”ע שטריימל). לכן גם כשמשהו התחיל בתקופת מצוקה יש נטייה להנציחו גם כשהמצב משתנה. וכידוע חדש אסור מן התורה.

מושה הגיב לפני 3 שנים

אשמח אם מישהו ידגים ויסביר מה הכוונה “חדש אסור מן התורה”.

הרב, האם זו דרך נכונה לקנות חרדי בזה שלא נותנים להם כלים שנותנים ליהודים רגילים? האם לדעתך יש קשר לזה עם המשפט חכמה בגויים- תאמין, תורה בגויים – אל תאמין.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

במקור זה איסור על תבואה חדשה. בפרפרזה החתם סופר משתמש בזה כדי לדחות שינויים ועדכונים בהלכה. משתמשים בזה כדי לדחות שינוי שעקרונית הוא אפשרי, רק מחשש לרפורמות וכו’. נתתי כאן דוגמה לזה.

לדעתי לא. אבל אני לא חרדי. שאלת החכמה בגויים לא קשורה לכאן, שכן הדיון אינו בשאלה האם המדע או תחום ידע אחר כלשהו צודק או לא.

אהרן הגיב לפני 3 שנים

אגב, חיים, כדור הארץ מקיף את השמש, ולא הפוך.

מושה הגיב לפני 3 שנים

מהי הגדרתך לחרדי? ואיך אתה מגדיר עצמך?

אתה מדבר על דוגמתך לשטריימל?

האם לדעת הרב הגיוני שלהלכה יהא כח לעקור את התורה ובמצב אחר יוכל לחשוב למשל הח”ס לדחות שינויים ועדכונים בהלכה.
האם לדעת הרב, יש מקום להלכה לקבוע איזה לבוש ללבוש ואיזה צבע וכולי? בהנחה שזה לא שעטז?

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

אהרן, לדעתי אין כאן אמת או שקר. תלוי היכן אתה שם את ראשית הצירים (כתבתי את זה בפוסט כלשהו).

מושה, קשה לי לענות על זה בקצרה. חרדי יש לו שתי משמעויות: ניגוד לציוני וניגוד למודרני. אני שניהם.
אני לא חושב שמישהו חושב שהשטריימל הוא קביעה הלכתית.
את השאלה האם להלכה יש כוח לעקור את התורה לא הבנתי.

מושה הגיב לפני 3 שנים

ובכן מהי ניגודיותו לציוני ובמה מתבטאת ניגודיותו למודרני?

אתה כתבת שנתת כבר דוגמה לאין חדש מן התורה- אני לא מצאתי.

אם מצאנו כח הלכתי לעקור תורה למה לחתם סופר יש בעיה בלדחות שינויים ועדכונים בהלכה?

האם האיסור בתבואה חדשה הוא תלוי זמן?

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

מתנגד לערכים חדשים ולעיסוק בתחומים חדשים וחיצוניים לתורה.

הדוגמה שהבאתי לגבי יציאה לעבוד.

כפי שכתבתי, העיקרון חדש אסור מן התורה מיושם במקום שבו הלכתית אפשר לשנות. אחרת לא צריך את החתם סופר בשביל זה. חדש אסור מן התורה לא בא לומר שאין להתיר לברור בשבת או לאכול חזיר.

בזמן המקדש החדש נאסר עד שיובא העומר (יום הינף).

יוסף הגיב לפני שנה 1

האם כוונת הרב שהוא ציוני, באותה ההגדרה של הארגון הציונים, גם שהוקמו על ידי הרבה מן החילונים כשבכוונתם היה לבוא ולהפוך ליהיות יהודי חדש, לאומי חילוני או שבכוונת הרב שהוא ציוני שהוא מעודד אנשים לגור בארץ, אם כך גם הרבה חרדים מעודדים.
אם כמו במקרי הראשון, האם הרב אומר הלל וחוגג יום העצמאות?
תודה מראש.

מיכי הגיב לפני שנה 1

בעיקר השני. אם כי אני גם תומך ברענון של היהדות כידוע.
יש הבדל בין לשבת בא”י (את זה עושים גם נטורי קרתא) לבין להקים מדינה.
יש הרבה חרדים וגם ציונים דתיים שסבורים כמוני, אלא שאין לכך ביטוי פוליטי-חברתי. הדרך השלישית. כתבתי על כך לא פעם.
אני בהחלט חושב שיש לומר הלל. לגבי החגיגה זה חג לאומי ולא דתי. כל אחד ותחושותיו.

השאר תגובה