חרדים vs דת"ל

השאלה הזאת נשאלה כאן כבר כמה פעמיפ. אעיר כמה הערות בקצרה.
1. אני לא בטוח לגבי הנתונים. החילון החרדי אינו נדון ולא מוצג בשום מקום. יש גם לא מעט חילון שקוף (אנוסים למיניהם, שסוציולוגית חרדים ומהותית חילונים).
2. זהו המצב כעת, אבל אין שום ערובה מה יהיה העתיד. המגמה מראה שזה משתנה מאד. זכור שבעבר כולם היו "חרדים" וכל החילון שאתה רואה היום בא מהם.
3. גם אם היית צודק לגמרי עובדתית, לא הייתי שולח לחינוך חרדי כי הוא מעוות. המחיר המוסרי והדתי בחיים חרדיים שווה את הסיכון לחילון. ודאי דתיות מעוותת מול ספק דתיות נכונה השני עדיף.
4. בניסוח קיצוני הייתי אומר שיכולת לשאול אותה שאלה לגבי הנוצרים. אם הנוצרים מצליחים לשמר את נצרותם זה אומר שהייתי שולח את ילדי להתחנך אצלם? הדת החרדית היא דת שונה מזו שלי.
5. גם חרדים לא נוקטים בכל האמצעים כדי למנוע חילון. הרמב"ם אומר שמי שרואה שלא יוכל להתגבר על היצר לדבר לה"ר שיברח למערות ולמדבריות. האם מישהו עושה זאת? יש חיים נורמליים, והתורה אמורה להתקיים בעולם נורמלי (לא ניתנה תורה למלאכי השרות) ולא במערה גם אם המחיר הוא שעושים עבירות. לכן שמירה על התורה לא דורשת מאיתנו ויתור על עולם נורמלי. בבחינת "וחי בהם" ולא שימות בהם.
6. יש מחלוקת תוס' ורשב"א (כך לפחות מבין הב"י) האם מחללים שבת להצלת הנפש כמו להצלת הגוף. אם תפסו את בנו לשמד האם מחללים שבת להצילו או לא. התפיסה שהצלת חיי הרוח היא כמו חיי הגוף אינה פשוטה. ייתכן שזה תלוי בשני הפירושים ביומא 'חלל עליו שבת אחת' או 'וחי בהם'.
7. בשולי דבריי אוסיף שהחרדים מצליחים (אם הם אכן מצליחים) רק בזכות הסביבה הלא חרדית. שמחזיקה אותם, כלכלית, ביטחונית, רפואית, טכנולוגית, ואפילו במענה לשאלות באמונה (שלא ניתן לקבל אצל חרדים. אני פוגש את כל אלו שלא מקבלים מענה). לכן הצו הקטגורי אומר שאסור להיות חרדי.