הציווי על יין לאור הידע המדעי על אלכוהול
כיום קיימת הסכמה רחבה בקהילה המדעית כי משקאות אלכוהוליים, ובכלל זה יין, הם חומרים מסרטנים בבני אדם, וכי צריכתם מעלה את הסיכון למספר סוגי סרטן. לאור זאת עולה השאלה: אם אלוהים הוא כל – יודע והיה מודע לכך מראש, מדוע הוא בחר לקשור מצוות מסוימות לשתיית יין במשך אלפי שנים, במקום לבחור מראש במשקה שאינו כרוך בסיכון בריאותי כזה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
איני בקיא בנתונים, אבל אני די משוכנע שאין שום סכנה בשתייה מתונה. מי ששותה ארבע כוסות בליל סדר וכוס בקידוש לא צריך לחשוש מכלום. נסיעות באוטו מסוכנות הרבה יותר, ואכילת לחם גם לא נייטרלית. בקיצור, סנסציות ריקות.
• טור 2 – על "גזירת" קטניות, שמרנות וחילול השם
• טור 25 – על סטייה, מומחיות וערכים – תגובה למאמרו של פרופ' יורם יובל, "הם לא סוטים", מוסף שבת פ' עקב
• טור 26 – על סטייה, מומחיות וערכים – תגובה למאמרו של פרופ' יורם יובל, "הם לא סוטים", מוסף שבת פ' עקב – טור המשך
• טור 101 – על שינויים בהלכה ושאלת הסמכות
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
גם אם העלייה בסיכון קטנה, היא קיימת. לכן השאלה אינה "האם הסיכון גבוה", אלא מדוע אלוהים בחר דווקא ביין, כשאפשר היה לבחור במשקה שאינו מסרטן כלל.
גם ההשוואה לנהיגה אינה באמת עונה על השאלה. נהיגה היא פעילות שנחוצה כדי להתנייד ולנהל חיים, והסיכון שבה אינו חלק מהמצווה עצמה אלא תוצר לוואי של פעולה שיש לה צורך מעשי. לעומת זאת, אם מטרת המצווה היא סמלית או רוחנית, לכאורה לא הייתה מניעה לבחור מראש במשקה אחר שאינו כרוך בסיכון בריאותי. לכן העובדה שיש סיכונים אחרים בחיים אינה מסבירה מדוע דווקא יין נבחר.
אני מבין שזו כנראה לא כוונתך, אבל השאלה הזאת היא סתם הטרלה. איני רואה טעם להמשיך לדון.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer