טיעון מהיזכרות באירועים מנטליים כנגד הפיזיקליזם

לא הבנתי, אם אני נזכר שלפני 30 שנה היו לי כאבי ראש – גם הזיכרון הזה נוצר מהאירוע המוחי שגרם לי את כאבי הראש המקוריים?

לא. הכאב הותיר חותם בזיכרון שלך.

נו, אז הכאב עצמו השפיע על האירוע של הזיכרון שלו, כלומר – קרה אירוע שכולל תנועה של נוירונים במוח בגלל אירוע מנטלי, לא?

ממש לא. מה שגרם לכאב יצר מצב מוחי שמלווה בכאב.

אבל האירוע המוחי שגרם לכאב עיוור לחלוטין לכך שנוצר כאן חוויה מנטלית של כאב, מבחינתו – היה יכול להיות שלא היה נוצר בכלל אירוע מנטלי או שהיה נוצר כל אירוע מנטלי אחר, אז איך יתכן שהוא גורם למצב מוחי אחר שגורם לי להיזכר בחוויה המנטלית של הכאב? או במילים אחרות: האם אותו מצב מוחי שגרם לכאב היה גורם לאותו מצב מוחי שגורם לי להיזכר בכך שהיה כאב גם אם הוא לא היה מלווה בחוויה מנטלית של כאב?
האופציה היחידה היא שהאירוע המוחי המסוים שנוצר גורם להיזכר בחוויה מנטלית של כאב בלי שום קשר לכך שנוצר כאב, אך זוהי אופציה אבסורדית בעליל, כמובן.

אתה סתם מתעקש. אכן המצב המוחי ההוא עורר מצב מוחי אחר שגם הוא מלווה בכאב. אגב, ידוע במדעי המוח שהיזכרות במשהו מעוררת את אותם נוירונים כמו בהכרה המקורית.

טוב, אני כנראה לא מבין כאן משהו.
לפי הפיזיקליזם – מצב מוחי X גורם לחוויה של כאב, ומצב מוחי X גורם למצב מוחי Y שגורם לזיכרון של הכאב, אבל אין הכרח שמצב מוחי X יגרום לנו להרגיש כאב, יש עולם אפשרי שבו יש לנו רובד מנטלי שאינו כולל את חווית הכאב, כך שהמצב המוחי X לא גורם לכלום, אך גם באותו עולם חוקי הפיזיקה זהים והמצב המוחי X עדיין גורם למצב מוחי Y, האם באותו עולם המצב המוחי Y יגרום לנו לחוויה המנטלית של זיכרון הכאב? אם הרובד המנטלי נוצר כתוצר לוואי של הרובד הפיזי – לא יתכן שהמצב המוחי Y יהיה והחוויה המנטלית של זיכרון הכאב לא תיווצר ממילא, אך אם כך יוצא שאנו זוכרים את הכאב בלי שום קשר לכך שחווינו כאב, אני מפספס כאן משהו?

איבדתי אותך.
נראה שמיצינו