ידיעה ובחירה

השאלה היא מדוע לא להגיד עקב הטיעון הזה שבחירה חופשית לא אפשרית, כי מהותי שהאל ידע הכל, ובחירה מצמצמת את ידיעת האל.
במילים אחרות: מדוע לאמר שבחירה קיימת, במקום לאמר שדיעה קיימת, שהרי ידיעה מהותית לאל, ואילו בחירה לא מהותית לאדם.

מה פירוש למה לא להגיד? אתה חוזר שוב ושוב על השאלות המוזרות הללו. יש לנו בחירה כי האינטואיציה שלנו אומרת שיש. כעת יש לך קושי מול כל יכולתו של הקב"ה. הקושי הזה מתיישב בקלות רבה. אז למה ללכת לכיוון ההפוך?

כי יותר קל להגיד שהאינטואיציה שאין לנו בחירה חופשית לא נכונה, מאשר להגיד שהאינטואיציה שלנו להגדרת האל לא נכונה.
אשמח לתשובה.

אז אינו יכול לצפות מה אדם יבחר איך יכול לצפות (ולתכנן?) את העתיד? הרבה מהתנך בנוי על צפיית העתיד.

אז מבחינתך (בחרת ש)אין בחירה.

משה, אם הוא רוצה שמשהו יקרה הוא יכול לדאוג לכך בשתי צורות: או לך בחור אחת נדרכים לשם בתלות בבחירות של בני אדם, או לכפות בחירות מסוימות. אבל לשיטתי הוא לא מתכנן ולא מעורב בעולם ולכן השאלה מעיקרא ליתא.