ידיעה ובחירה

הסברתי בפירוט בסדרת טוריי על הידיעה והבחירה.

בקצרה, הטענה שהקדוש ברוך הוא "מעל הזמן" היא תשובה נפוצה מאוד, אך היא עונה על שאלה אחרת לגמרי מזו של ידיעה ובחירה, ולכן היא מפספסת את הנקודה ומבוססת על ערבוב בין שני דיונים שונים. יש להבחין בין שתי שאלות:

1. כיצד הקב"ה משיג מידע על העתיד למרות שהוא טרם התרחש? על כך בדיוק עונה הטענה שהוא מעל הזמן, ויכול כביכול "לשלוף" את המידע מהעתיד.
2. שאלת הידיעה והבחירה (שאלת הרמב"ם): בהנחה שהמידע המוחלט והנכון על מה שאעשה מחר כבר קיים אצלו היום – כיצד ייתכן שמחר פתוחה בפניי האפשרות לבחור אחרת?.

   שים לב שהשאלה השנייה אינה עוסקת במגבלותיו של הקב"ה, אלא במגבלותיי שלי. זה בכלל לא משנה אם הוא מעל הזמן, שהרי אני חי בתוך הזמן וכפוף לו. כל עוד המידע על בחירתי קיים ברגע זה (ההווה שלי), הרי שמחר אין לי אופציה ממשית לפעול בניגוד לאותו מידע, שאחרת יתברר שהמידע שהיה אצלו אתמול היה שגוי.

   לגבי ההשוואה שלך לידיעת העבר: כשאני יודע היום מה בחרתי אתמול, זה ודאי לא שולל את הבחירה שהייתה לי אתמול, משום שהמידע נוצר רק לאחר וכתוצאה מהבחירה שלי, ולא קדם לה. הידיעה לאחור אינה מחוללת את המציאות. אבל אם המידע (ולא משנה אצל מי הוא מאוחסן) קיים לפני שהבחירה נעשתה, התוצאה מוכתבת מראש. הבאתי לא פעם כראיה חותכת לכך את 'פרדוקס ניוקומב', שמוכיח מבחינה לוגית כי לא ניתן לאחוז בו-זמנית בקיומו של מידע מוקדם ובחופש בחירה.

   הסברתי שם שהבעיה מדומה כי ברור הקב"ה פשוט לא יודע את העתיד (באירועים של בחירה). מה שמטריד אנשים בזה הוא שזה לכאורה פוגם בכל יכולתו. אך זוהי טעות. ידיעה מראש של הכרעה התלויה ברצון חופשי היא אוקסימורון – היא לדעת מידע שעדיין לא קיים. כשם שהקב"ה אינו יכול לברוא "משולש עגול" משום שזהו מושג חסר פשר, כך הוא אינו יכול לדעת מראש מה יבחר אדם חופשי, פשוט משום שהמידע הזה לא קיים במציאות עד רגע הבחירה. לכן המסקנה המתבקשת היא שגם הקב"ה לא יודע מראש את בחירותינו החופשיות.