יש תבוני כסיבה

שלום הרב,
בהוכחה הקוסמולוגית אתה טוען שאירוע לא יכול להוות סיבה, אלא זה חייב להיות יש (אנחנו מקבלים רק הסברים כאלה ביומיום כמו בדוגמה שלך על המכה שחבר שלי נותן לי ואני שואל אותו למה).
אחרי זה אתה מוסיף ואומר, שסביר יותר שמדובר ביש תבוני שהכריע להתחיל את שרשרת האירועים שהובילה לאירוע הסופי.
באותו הנושא אתה גם אומר שחוק הוא לא סיבה, אלא הוא מתאר, ולמשל במקרה של חוק הכבידה, הסיבה היא כח הכבידה. הכח הוא היש המחולל את המשיכה בין הגופים (וכך גם הסיבה של הכח הזה עצמו נגזר מהיש בעל המסה).
במקרה של הכח (ושל קיומו) לא מפריעה לך העובדה שהוא לא יש תבוני.
 
גם אם נסכים שסיבה חייבת להיות יש, לא ברורה לי הקפיצה הלוגית שאתה עושה במקרה של העולם לכך שמדובר ביש תבוני. בייחוד שיש מקרים בהם אתה מודה שלא נדרש יש תבוני כסיבה.
האם כוונתך לכך שהעולם הוא מורכב/מתוכנן וממילא סיבתו צריכה להיות יש תבוני (בניגוד לכח שהוא לא מורכב)?
 
תודה,
נתן