"לא תתגודדו" בימינו

שני בתי כנסת זה אספקט אחד, אבל האיסור הרבה יותר מקיף – אסור לגרום לכך שייראה כאילו יש "שתי תורות" בעם ישראל, והמצב כיום הוא שהתחושה היא שיש "תורה" לכל קבוצה ותת קבוצה.
בנוסף, גם לא מתאים להשוות "מקום" ל"מוצא", כי כשיהודים חיו במקום גיאוגרפי כלשהו, זה היה מבחינתם "העולם" (בכל אופן בעבר כאשר ההלכה נוצרה). לכן ב"עולם הקטן" שלהם, היתה "תורה אחת" לכולם (כמו הרעיון של בית כנסת אחד ולא שניים, בדוגמה שנתת), ומי שהגיע מרחוק היה צריך להשתלב כדי לא לערער את הסדר הקהילתי.
אבל בימינו כשכולם מעורבבים עם כולם (כי כור היתוך, כיכפר גלובלי או סתם כי יחסי שכנות) – היצמדות למנהגי העדות שהתפתחו כל אחד במקומו והגיעו איתם מהעיירות הנפרדות בגלות, ותופעת ה"לאלה מותר, לאלה אסור", הן בדיוק ההתגודדות האסורה, "היעשות אגודות אגודות".

מה דעת הרב על האפשרות, שכשם שספר תורה שבהיכל תלוי במזל כך גם איסורי תורה תלויים במזל? אולי לאיסור של "לא תתגודדו", יש פחות מזל מצוואת ר' יהודה החסיד, שאת האיסורים שקיימים בה, רוב הציבור שומר בקנאות?

העניין אינו שלא תהיה התורה כשתי תורות אלא לא ליצור מנהגים שונים באותה קבוצה. אם אלו שתי קבוצות שונות אין בעיה. לכן השאלה היא מה מגדיר קבוצה: המקום או המוצא. כיום, בגלל הדינמיות של המקום, זהו המוצא.

חד גדיא, מה אתה רוצה שאומר? אני לא מתמצא במזלות.

אז מה הרב חושב לגבי דברים שהעם פשוט הפנה איסור אך רוב הפוסקים באמת מתירים כמו אופניים בשבת האם יש בעיה של לא תתגודדו

רוב הפוסקים מתירים נסיעה על אופניים בשבת. לא שמעתי על זה. ואם רוב הפוסקים מתירים מה זה קשור ללא תתגודדו.

אם פוסק מתיר והעם נהג איסור וגם הפוסקים שאוסרים הרב עובדיה והבן איש חי אומרים שבגלל המנהג אסור אז האם הפוסק רשאי להתיר או לא

אם אתה חושב באופן מסוים עליך לפעול בהתאם. ובכלל, אין לא תתגודדו בהלכה.
בהלכה אדם אמור לעשות מה שנכון.