מוסר והלכה

הרב אני עדיין לא מבין אותך. למה אתה מעדיף ללכת בכיוון כזה? הרי לכולנו ברור אינטואיטיבת (ואתה מאמין גדול באינטואיציה) שהמוסר הוא הערך הכי עליון שיש לנו. מה גם שנראה שהמצוות הלא מוסריות הם מפני שהתורה ניתנה לעם במצב מסויים בזמן מסויים ולכן המון מצוות שסותרות את המוסר שונו! עין תחת עין, גר, יחס לגוי, ועוד רבים וטובים. זה נראה מחקרית שזה השתלשלות הדברים… אז אמרת לי שקשה לך המצוות שהם פשוט א-מוסריות? זו הסיבה? אז יש לי שני כיוונים שנראים לי סבירים וישאירו את האינטואיציה הבסיסית שלנו במקומה:
א. אפשר להסביר שהם נוצרו ליצור עם עם מנהגים משלו – כשרות: למנוע התבוללות וקירבה, טומאה וטהרה – לקדש את ערך החיים וכו'…
ב. אפשר לומר שהם באמת ערכים דתיים כפי שאתה טוען, אבל הם עדיין פחותים ערכית מאשר המוסר וגם עליהם להתחשב במוסר. למה? כי אינטואיטיבית זה מה שנראה לנו נכון.
בעצם – אם הקושיות הא-מוסריות לא מפריעות לך, אתה לא אמור להיות מוטרד מזה שהם כפופות למוסר. אז למה לא להכפיף אותם?!

לא יודע מה פירוש "הכי עליון". העולם כנראה לא נברא בשביל המוסר, לזה יש טיעון חזק (כי המוסר הוא ליצור חברה אנושית תקינה. אל תיצור אנשים, ולא יהיה צורך בזה). המצוות גם מראות זאת, כי רובן לא קשורות למוסר. לכן אין שום סיבה להניח אחרת. יתר על כן, המוסר ממש לא דוחה הלכה, ובתפיסה המקובלת עוד פחות ממה שאני מציע. לכן ההלכה עצמה זועקת שהמוסר אין לו מעמד מי יודע מה.
אתה מציע אופציה שהכל שרירותי סתם כדי לפתח מסגרת ומחויבות אליה. לא משכנע.