מוסר ותועלתנות בגיוס חרדים
ראיתי שיועז הנדל אמר שכל חקיקה שלא תביא להבדלה ברורה בין מי שמתגייס למי שלא מתגייס, כך שמי שלא מתגייס לא יקבל כלום מהמדינה לא שווה כלום. אני לא יודע ספציפית אם הוא באמת חושב שזו החקיקה היחידה שיכולה להוביל לגיוס חרדים, כי לי אישית נראה שזה רק גורם להם להיות לעומתיים וקיצוניים עוד יותר, ותמריצים ופעילות תקשורתית יכולים להועיל הרבה יותר מאשר סנקציות בחקיקה.
הדיון הזה הוא עובדתי ולא נורמטיבי, אבל הוא העלה לי את השאלה, נגיד שהיה מוסכם שסנקציות כלכליות לא יועילו לגיוס חרדים ואפילו יזיקו, האם היה מקום לטעון שלא ראוי מוסרית לחלק את הכסף של משלמי המיסים לציבור שלא תורם למדינה ורק מקבל? כלומר, גם אם יהיה רוב בכנסת בעד החוק, יהיה מיעוט יחסית גדול שמתנגד לתקצוב מוסדות חרדיים, ומבחינה מוסרית אולי אסור להעביר את המיסים שהוא משלם לציבור שתורם הרבה פחות ממנו בניגוד לערך השוויון בנטל.
מה דעתך על שיקולים כאלה? ומה דעתך על החוק המוצע בכלל?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
שניה אני משפשף את העינים למקרא ב'ניגוד לערך השוויון בנטל', יהודי שאוכל נבילות וטריפות ועובר על כל הערכים של עשרת הדיברות הרי הוא יהודי כשר וטוב כי הוא עומד בערך השוויון בנטל, ואילו מי ששומר את ערכי אבותיו ואלוקיו, ובורח מהצבא כיון שהוא כפרני, הרי הוא רע כי הוא בניגוד לערך השוויון בנטל, אולי כדאי לשים לב לפני שכותבים דברים.
אנשים לא יודעים להבדיל בין מצוות ועבירות שבין אדם למקום, לאדם שמשתמט ומפיל על חברו עוד 200 ימי מילואים בשנה.
אדם עם מנת משכל כאת שלומד תורה נקרא לימוד??
עדיין, נראה שלא שפשפת מספיק את עיניך. מישהו כאן דיבר על השאלה מיהו יהודי טוב יותר? (זאת גם בלי להיכנס לשאלה הזאת עצמה, שגם לגביה אתה טועה.)
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer