מים שיש להם סוף
שלום הרב,
בשיעורים על ספק והסתברות בהלכה, אם הבנתי את מה שהרב הסביר, הרב הסביר את הדין שבמים שאין להם סוף האישה אסורה ובמים שיש להם סוף האישה מותרת.
והרב הסביר שמים שאין להם סוף זה רוב רגיל וזה לא מספיק כדי להתיר עגונה, אבל מים שיש להם סוף זה הרבה יותר חזק וזה כן מספיק.
הרב הסביר ש״תרי רובי״ זה מכפלה של שני רובים, ואם אחד מהם הוא ״רוב מוחץ״ אז במכפלה מגיעים ל״רוב מוחלט״ וזה כבר חזק מאד וזה כן מספיק כדי להתיר עגונה.
השאלה שלי היא ראיתי שיש מחלוקת תנאים אם במים שיש להם סוף מותר, אז למה מי שאומר שאסור חושב שגם ברוב מוחלט כזה אסור?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
תודה הרב אבל אני שאלתי מה ההיגיון לאסור בכזה דבר של רוב מוחלט? איך אפשר לאסור כשזה מצב כזה ברור (רוב מוחלט) שהיא מותרת? החזון איש שאין תרי רובי מה ההיגיון בזה לפי מה שהרב מסביר שאם אחד מהם הוא רוב מוחץ אז אנחנו ממש מגיעים לסיכוי מאד מאד נמוך שיש בעיה
הסברתי בשיעור את סברת החזו"א. רוב מוחלט אינו שני עדים ולכן יש חסם פורמלי על קבלת העדות. תרי רובי לא שונה מהותית מרוב אחד, רק שזה נוצר על ידי מכפלה. סברת החזו" א היא הפשוטה. בשיעור טרחתי להסביר למה כן סומכים על תרי רובי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer