מצות אכילת קדשים להרמב''ם

הרמב"ם כתב מצוה פ"ט שהמצוה של אכילת קדשים היא רק בכהנים ובקדשי קדשים שרק שם נאמר הציווי והמצוה
אך הוסיף שגם בקדשים קלים יש מצוה שהיא הגררת
א. לא הבנתי מה זה נגררת, או שזה מצוה או לא
ב. מדוע זה נגרר אם אין ציווי מפורש על זה אז אין זה מצוה ולמה שיגרר
ג. לאיזה מצוה זה נגרר למצוה של אכילה וכפרה או של כללות הקרבת הקרבן
ד. האם כוונת הרמב"ם שגם בחלק הבעלים יש מצוה נגררת.
נשמח מאוד שכבוד הרב נענה וירחיב בענין או יציין למקום שהרחיב בזה היות ועסק טובא בשרשי המצוות להרמב"ם
בתודה ובברכה