נבואה

איפה התוס'

האם לרב לא מפריע להיקרא אפיקורס בעקבות דבריו כאן?!?
בוודאי שאם האלוקים הוא מעל הזמן זה פותר את הבעיה. הרי התשובה במילים אחרות אומרת שאכן הקב"ה לא יודע קודם שבחרנו אלא יודע בעקבות הבחירה שלנו. ז"א ברמה הלוגית הבחירה הינה קודמת לידיעה.
אך ברמה הכרונולוגית הידיעה קודמת לבחירה. וזוהי תשובת התוי"ט המפורסמת (כמדומני).

וכן יש את התשובה הידועה שאין לנו מושג מה זה אומר ידיעת ה' ככה שאי אפשר לשאול שאלות על מושג שאיננו מובן. צריך תמיד להתחיל בלהגדיר את המושג ורק אז ניתן לשאול כלפיו שאלות. אך מכיוון שהמושג מעצם טבעו אינו מוגדר לא ניתן לשאול כלפיו שאלות.

אך משום מה הרב איננו מקבל את התשובות הללו. תסמונות מעין זאת אופיינית לבעלי התאוות ולא לרבנים נשואים ומבוגרים.

לרבנו הפגוע.
ראשית, אני מציע למי שחושש מפגעי ההשכלה שאל ייכנס לכאן.
הפתרון שאלוקים הוא מעל הזמן לא פותר את הבעיה בשום צורה. זה פטומי מילי בעלמא. הוא
לכל היותר עונה לשאלה כיצד הקב"ה משיג את המידע על הבחירה העתידית, אבל שאלת ידיעה ובחירה היא הפוכה: בהנחה שהוא השיג את המידע כיצד ייתכן שלנו יש בחירה חופשית.
הדברים מובהרים בספרי מדעי החופש, ותוכל לראות בקצרה כאן:
https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%A8%D7%91/
הפתרון שידיעת אלוקים לא מובנת לנו גם הוא לא פותר את הבעיה. אם אני אומר שאלוקים יודע כוונתי למונח יודע כפי שאני משתמש בו. אם איני מבין את המונח לא אשתמש בו. לכן כשאתה אומר שאלוקים יודע פירושו שהוא יודע במובן המקובל אצלנו. ואם כוונתך לאיזו ידיעה שונה, אז את הידיעה במובן שלנו אין לו, ושוב חזרנו שלא תיתכן ידיעה מראש של אירוע בחירי.

אני לא יודע אם אני נשוא (או נשוי?), ואני כן יודע שאני די מבוגר. אבל מה לעשות, אכן איני מקבל את התשובות. אולי זה מאפיין בעלי תאוות ואולי אני באמת בעל תאווה. אבל גם אם תאמר לי שאני בעל תאווה זה לא עונה על טיעוניי. אדרבה הוכח לי שאני סתם בעל תאווה על ידי כך שתסביר לי היכן אני טועה.

לגבי השאלה האם אני אקרא אפיקורס, זה הדבר האחרון שמפריע לי. ראה כאן:
https://mikyab.net/%D7%A2%D7%9C-%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A1/

Y,
יבמות נ ע"א, ד"ה 'תדע'.

בויקיפדיה כתוב "לגבי הנבואה טען ליבוביץ שאילו היו הנבואות קובעות מה יקרה בעתיד באופן עובדתי – הן היו חסרות ערך דתי, כשם שכל ההיסטוריה חסרת ערך. לדעתו, הנבואות אינן הבטחות אלא דרישות המוצגות לאדם לגבי העתיד, אף על פי שהן אמורות בסגנון של תיאור מה שעתיד לקרות. בעקבות המאמר בתוספות: "אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות אם לא היה חוטא",תאמר ליבוביץ כי "אין נביא מתנבא אלא מה שראוי להיות". לכן לשיטתו גם אם נבואות מסוימות בתנ"ך לא התקיימו, אין זה אומר שנביאי התנ"ך אינם נביאי אמת".

דבריו זהים לדברי התוס' או שיש כאן שינוי מסויים?

יש כאן הרבה יותר משינוי מסוים. לייבוביץ כדרכו משתמש במקורות כאילוסטרציה בלבד. הוא לא מתכוין להסתמך על תוס'. תוס' אומר שהנבואות אינן הבטחות אלא הערכות, ולייבוביץ אומר שהן רק שוט לקידום ערכים.

עוד עונים פה על שאלות?
לעניין – נראה לי שיש פה אי הבנה של התוספות ביבמות, ואני מניח שגם שאר המקורות.
ברור לפחות מהתוספות שהוא מתכוון לענות על השאלה של "אם הוא לא היה חוטא, האם הנבואה לא הייתה מתגשמת? הרי לא יכול להיות?"
כלומר יש לו הנחה שברור ללא ספק שנבואות מתגשמות.
והתשובה שלו היא שהנבואה הזו הספציפית – היא נבואה על "מה היה קורה אם הוא לא היה חוטא" – אבל בוודאות מה היה קורה כך. לא "הערכה" או משהו כזה, אלא זו נבואה מיוחדת שבה אלהים מספר מראש מה יקרה בתנאי מסויים. (אין הנביא מתנבא – הכוונה לנביא הספציפי בסיפור, שהוא ללא שם והגמרא קוראת לו "נביא" – לא לכל נביא וכל נבואה. כמובן שלעשות פראפראזה זה סתם משחק מלוכלך).

אם כן, לדעתי מוכח מתוספות בדיוק הפוך.
זה באמת מגניב שתוספות מסתבך פה עם בחירה חופשית, אבל ההנחה שברורה לתוספות היא שאלהים יודע מה יקרה והנבואה חייבת להתגשם. ממש חייבת. ואם כן הוא צריך לסדר את זה עם בחירה חופשית שהייתה לכאורה גורמת לנבואה לא לקרות – אז הוא עונה תשובה מסתבכת, שהנבואה הזו היא מיוחדת והיא דיברה על מה יקרה בעתיד אם חזקיה לא יחטא.
אבל ברור לתוספות מעבר לכל ספק שאלהים יודע מה יקרה – בין אם יחטא ובין אם לא, והאם הוא יחטא. אלא שהנבואה עצמה – מה שהוא סיפר לנביא – במקרה הזה הייתה "אם הוא לא יחטא", אבל בסוף הוא חטא והתפלל ו"במקרה" יצא שהנבואה התגשמה למרות שהיא לא דברה על המקרה הזה.

ברור שהתשובה של תוספות גרועה. אבל מצד שני ברור שתוספות חשב שאלהים יודע את העתיד, ונבואותיו תמיד מתגשמות. הוא לא הצליח לענות תשובה טובה לסתירה, אבל הוא האמין ב-2 הצדדים.

ובכל מקרה התשובה שלך לא ברורה – מה זה "הערכות"? הרי כמות הבחירות – לא כולל החטא הספציפי של תוספות – שנעשו מאז אותו נביא עד יאשיהו היא עצומה (מי יתחתן על מי, שמות, ועוד אינסוף פרמטרים שמשפיעים על העתיד). אתה אומר שאת כל זה אלהים לא ידע אלא "שיער", אבל ממש ממש טוב? וכן כל שאר הנבואות שהתגשמו (לפי התנ"ך)?

לא מסכים. ראשית, אותו טיעון יכול לעלות ביחס לכל נבואה על אירוע בחירי של אדם. אם כן, גם אם תוס' מדבר ספציפית על המקרה הזה הוא אמור לומר אותו דבר ביחס לכל נבואה על אירוע בחירי. שנית, הניסוח של תוס' נראה לי יותר כניסוח של כלל גורף: "אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי היה להיות אם לא היה חוטא". הוא מדבר על כל נבואה בחירית, וכאמור גם אם לא, ברור שהוא יצטרך לומר אותו דבר לגבי כל נבואה כזאת.
ולכן מתוס' יוצא שהקב"ה לא יודע את העתיד שתלוי בבחירה.

אי אפשר להסיק מהתוספות הזה שהקב"ה לא יודע, אלא שהוא לא מנבא את האדם על מעשה בחירי בלי שיהיה מובלע תנאי התלוי בבחירה העתידית. ואולי יטען הטוען שנבואה נעשית לידיעת *האדם* והיא לא יכולה להתנגש עם הבחירה ומכאן נובע האילוץ של התוספות (וכך משמע מדברי הרמב"ם שמצד אחד עונה תשובה X לשאלת הידיעה והבחירה, ותשובה Y לשאלת הבחירה ונבואת "ועבדום ועינו").

אבל הדברים כשלעצמם כמובן נכונים, בלי קשר לתוספות.

בכלל לא ברור למה הנושא הזה מעורר כל כך הרבה התנגדות כאן במשך השנים. כשבאמת הוויכוח איננו על תוכן. שהרי מי שעונה שידיעתו מעל הזמן או שאין ידיעתו כידיעתנו (מה שזה לא אומר) מסכים שהוא לא יודע *עכשיו* (מונח שקיים רק בתוך הזמן) את ש*עתיד* להיות, במשמעות המקובלת של המילה "ידיעה". אז על מה מתווכחים.

מעולם לא הבנתי מה לייבוביץ מצא בתוספות הזה. ידוע ומוסכם על כולם שנבואות לרעה יכולות להתבטל כתוצאה מחזרה בתשובה. ורק נבואות לטובה הן קבועות ורק בהן אפשר לבחון נביאי אמת (יש לזה מקורות כמעט מפורשים בפסוקים בירמיהו כ"ח,ז-ט אבל יש גם סתירות ודחוקים כמו ירמיהו י"ח,ז-י).
תוספות שם בסה"כ אומר שהנבואה ההיא 'הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את כהני הבמות' היא מסוג הנבואות שיכולות להתבטל, והמשמעות היא שעיקר הנבואה הוא לא לטובה לאנשים (אלא לרעה לכהני הבמות), ואף שכתוצאת לוואי יש טובות לאיש מסוים (שחזקיהו ימשיך לחיות) זה עדיין לא קובע את הנבואה כ'נבואה לטובה' שלא יכולה להתבטל. בדיוק כמו שנבואת יונה על נינוה שהיא רוע לחוטאים התבטלה כי שבו בתשובה. חידוש זעיר למדיי של תוספות. וכל החידוש הוא רק אליבא דר' עקיבא, אבל לרבנן אדרבה מוכח בגמרא שם שהנבואה הזו באמת לא יכלה להתבטל גם אם יחטא. וכי נתלה במחלוקת ר' עקיבא ורבנן דברים גדולים על נבואות? לא. הם סה"כ נחלקו בגוון המיוחד הזה של נבואה האם זה נחשבת נבואה לרעה או נבואה לטובה).

אגב יש ללמוד שהנביא לא ממש רואה את העתיד אלא רק מה סביר שיקרה, מכך שלפעמים הנביא מציג שתי אופציות: תעשה כך יקרה כך, תעשה אחרת יהיה אחרת. כלומר העתיד לא נקבע אלא ביד האדם ואפשר לנבא גם על עתיד שלא יקרה בכלל. ירמיהו פרק ל"ח,יז-כג אומר לצדקיהו אם תיכנע לכשדים ייטב לך ותחי נפשך, ואם תמאן לצאת יקרה לך כך וכך. זאת אומרת הוא לא יכול לראות את העתיד עצמו אלא מה שעתיד שיקרה (ואז בחשבון, אם כרגע יש לצדקיהו שתי אפשרויות כלומר יכולת לבחור אז למה שלנבוכדנצר לא תהיה יכולת לבחור וא"כ איך אפשר לנבא בוודאי. אלא שכל הנבואה היא כסבירות סטטיסטית גבוהה ותו לא).