נסתרות האלוהות

כבוד הרב, אני לא מצליחה להבין את הטבע הארביטרי\שרירותי של ההתגלות. באיזהשהו מקום, בחלון זמן קצרצר (בהתיחסות לזמן שעבר מאז הבריאה), בורא הכל החליט להתגלות למספר זעיר של בני אדם, שאותם בחר באופן שרירותי לחלוטין, כדי שיעבירו את המסר האלוקי לצאצאם (בלבד!) ובתמורה יזכו בנחלה וכו. אחרי תקופה מסוימת (מאות או אלפי שנים) נסגר החלון ובורא הכל מסתתר ונחבא שוב.

כל המערך המפותל הזה חסר הגיון והמשכיות וודאי שלא עומד בבחינת התער של אוקום. כן גם קנה המידה לא נשמע הגיוני. לא היינו צריכים את אלוקים במשך 13 ביליון שנה, שאז פתאום הוא מופיע, ואחרי תקופה קצרה, נעלם. כמו כן קנה המידה מבחינת הגודל לא נשמע הגיוני. ביקום (כמעט) אינסופי מתגלה בורא עולם בחלק זעיר (ושרירותי) שלו למספר זעיר של יצורים שרירותיים.

אני לא מבינה איך אתה מבקש מאדם רציונלי לקבל את זה כמו שהוא בלי להטיל ספק

לפני כמה ימים נדונה כאן שאלה דומה לזו שלך (לא מוצא כרגע לינק). אלוקים צריך להתגלות בשלב כלשהו כדי למסור לנו מה הוא רוצה. אז מתי הוא אמור להתגלות? כנראה כשהעולם והחברה האנושית הגיעו לשלב המתאים והמספיק לקבל את ההוראות והציוויים הללו. הרגע הזה הגיע במעמד הר סיני. מה קשה בזה? אנחנו לא צריכים אותו. הוא צריך אותנו.
ובכלל, מה לזה ולתער של אוקאם?
אדם רציונלי אמור לקבל את זה אם יש ראיות סבירות לכך שזה התרחש. אדם רציונלי לא אמור להחליט עבור אלוהים מה סביר שהוא יעשה ומה לא.
כתבתי דבר דומה במחברת השלישית לגבי האבולוציה. יש שתוהים מדוע אלוהים נתן לחיים להתפתח בצורה כה מפותלת (באבולוציה) עם הרבה נשורת וכדומה. ועל כך עניתי שגם אם הדרך הזאת לא מובנת לי, השאלה אם אלוהים עשה זאת או לא צריכה להיקבע לפי השאלה האם סביר שזה קרה לבד. אם אנ לא מבין מדוע הוא עשה זאת זה לא אומר שהוא לא עשה זאת. זה רק אומר שאני לא מבין את אלוהים ואת דרכי התנהלותו. לא ממש מפתיע בהתחשב בפער בינינו.