סמכות מהותית וסמכות פורמלית
הרב כותב בספרו "שתי עגלות וכדור פורח" שהסמכות ההלכתית היא מהותית במקורה, ומתוך המהותיות שהרגישו הדורות המאוחרים כלפי הדורות הראשונים הם גם קבעו סמכות פורמלית. הרב מסביר שם שהמהותיות אצל חכמים נבעה מכך שהאינטואיציה של חכמים בעבר הייתה חזקה מהאינטואיציה של הדורות המאוחרים בגלל התפתחות האנליטיקה שגרמה לירידה ביכולת האינטואיטיבית.
בטרילוגיה הרב כותב שלחכמים יש סמכות פורמלית בנוגע לתחום ההלכה.
שאלתי את הרב באחד השיעורים בשבועיים האחרונים מדוע המדע מתפתח ואילו בלימוד התורה הייתה ירידה, הרי שניהם משתמשים באינטואיציה. הרב הסביר שההבדל הוא בכך שבמדע התחילו להשתמש באמפיריות וזה מה שגרם לכל ההתפתחויות.
השאלה שלי היא – אומנם בענייני מדע אין סיבה להקשיב לדברי חכמים, אבל האם לא צריך להקשיב לדברי חכמים בענייני עובדות רוחניות? בעניינים אלו אין את האמפיריציזם ולכן כביכול אנחנו צריכים להקשיב להם כי הייתה להם אינטואיציה יותר חזקה. אולי בנושא ההשגחה אין זה כך לפי שיטת הרב כי בהשגחה הייתה ירידה עם התקדמות הדורות, אבל בעובדות רוחניות כביכול אנחנו אמורים להקשיב לחכמים בגלל סמכות מהותית..?
אני לא חושב כך. איני מכיר אינדיקציה לזה שיש לחכמים תפיסה רוחנית טובה יותר. בהלכה שהתקבלה בסיני, סביר שמי שקרוב יותר למקור יבין את הדברים טוב יותר. אבל ההשקפה היא המצאה/גילוי של בני אדם (לא משהו שהתקבל מסיני), וכאן איני רואה יתרון לחכמי התלמוד על פני חכמים מאוחרים יותר.
אגב, להקשיב תמיד כדאי לכולם, ובטח לחכמי התלמוד. אני התייחסתי לשאלה האם יש חובה לקבל או שיש יתרון מהותי לדבריהם.
האם אתה מוכן לקבל סמכות מהותית של נביא בקשר לעתיד? למה שלא נאמר שלחז"ל יש סמכות מהותית במיסטיקה יהודית "קבלה" וכדו' אפשר לקרוא לזה רוח הקודש ואולי נוכל לקבל את אותם העובדות רוחניות כמו עולם הבא וכדו' . נראה לי שכתבת פעם לגבי מיסטיקה והייתה מוכן לקבל שיש לאותם מיסטיקנים יכולת "ראייה" שלא נמצאת אצל כל אדם.
אני מוכן לקבל הכל, כל עוד זה מבוסס, סביר ומנומק. אם יש מישהו שיש לי אינדיקציות לכך שיש לו ידע על העתיד וזה גם עומד במבחנים, אקבל את דבריו על העתיד. חובת הראיה היא עליו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer