עובדה עם אביי ורבא
כתבת כבר רבות שאין סמכות לחכמים לגבי עובדות, ולכן איננו מחויבים לקביעות שלהם בכל הנוגע לעובדות.
מדוע אינך מרחיב את הכלל גם לעקרונות ההלכתיים עצמם? הרי כשאביי ורבא מתווכחים בדין דאורייתא (לפחות בחלק מדיני דאורייתא), הויכוח נסוב על מה אמר הקב"ה למשה. אמירתו של הקב"ה למשה גם היא עובדה שנמדדת מונחי אמת ושקר, או שהוא אמר או שלא. מדוע במקרה כזה דעתך היא שיש לחכמים סמכות?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
