עיקרון הסיבתיות בהעדר יישויות
שלום הרב,
רציתי לשאול, הרב כתב במחברת השנייה של הראיה הקוסמלוגית על הנחת הסיבתיות. שהיישויות סביבנו זוקקות סיבה.
אך רציתי לשאול, מי שמקבל את עיקרון הסיבתיות לדברים קיימים. מדוע הוא לא מקבל שזקוק סיבה גם לדברים שלא קיימים מדוע הם לא קיימים?
הרי בשתי המקרים קיום הדבר איננו נגזר מהיישות (איננו מניחים שהיישות סיבת עצמה).
בברכת שנה טובה. וכתיבה וחתימה טובה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
גלעד סבר מקודם שניתן למוטט את כל ההוכחה הקוסמולוגית בגלל קושיה זו, אבל לדעתי ההבדל ברור מאליו. כשיש עובדה סתמית (brute fact) כלשהי, היינו *אלמנט קונטינגנטי כלשהו במציאות*, מיד השכל שואל מדוע, ועקרון הסיבתיות אינו מגיע לסיפוקו אלא אם כן מראים שיש ישות שיש ביכולתה לייצר את התוצאה, ושמתקיימים התנאים שעשויים להביא אותה לייצר אותה (שהם לאו דווקא דטרמיניסטים – ע"ע בריאה קונטינגנטית, מכניקת הקוונטים, רצון חופשי).
האַיִן אינו נחשב *אלמנט קונטינגנטי כלשהו במציאות*, אלא העדרו של אלמנט כזה, ולכן עקרון הסיבתיות אינו מתחיל. לא צריך שום דבר שביכולותו לייצר אַיִן בכדי לקבל אַיִן. לחילופין ניתן לומר שהאַיִן מוסבר על ידי כך שאין שום דבר בעל יכולת להביא את העצם האפשרי המדובר לידי קיום שעשה זאת.
קופנהגן, למה אתה מניח בכלל את רעיון הסיבתיות על עצמים? קל לי להבין את עיקרון זה על אירועים ומקרים. אך לא ברורה לי הטענה הזאת על עצמים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer