על דין ״רובו ככולו״ בסוכה

שלום וברכה הרב

רש״י כותב (סוכה ב.) ״ושחמתה מרובה מצלתה – המועט בטל ברוב והרי הוא כמי שאינו ועל שם הסכך קרויה סוכה״, והקהילת יעקב (סוכה סימן א) מסביר שאין כוונתו לדין ׳ביטול ברוב׳ אלא ל׳רובו ככולו׳.

לא הבנתי איך יש כאן רובו ככולו, הרי אין כאן סוכה שחסר ממנה אלא פשוט אין כאן סוכה. מסתמא הרב מכיר את החתם סופר (שו״ת חלק א סימן קמ) שמסביר שאין אומרים “רובו ככולו” בכל מצב, אלא רק בשיעורים שבהם קיים “רוב מתוך שלם”. כלומר, הדין שייך רק כאשר הרוב הוא חלק מתוך מסגרת שלמה המוגדרת כיחידה אחת ונמצאת לפנינו. לכן, אם נאספו רק רוב חברי הסנהדרין, אין אומרים “רובו ככולו”, וכן כשיש רק רוב מניין אין אומרים קדושה, אלא רק כאשר יש עשרה אנשים, ומתוכם רוב המחויבים בתפילה, ניתן לומר “רובו ככולו”.

ואם כן כיצד ניתן לומר רובו ככולו אצל הסוכה?