על הקשר בין מצוות דאורייתא, טעמים, ותוקף. – על איסור נידה
שלום הרב.
האם יש קשר בין טעם המצווה לתוקף המצווה? כלומר האם כאשר בטל טעם המצווה בטל הציווי – האם שייך יחס בינהם?
שאלה ספציפית לגבי איסור נידה – בעקבות קריאת הספר "מין אסור מין מותר" – הכותבת העלתה שטעם איסור נידה הוא אנרכוניסטי, הוא נוצר כתוצאה מחשיבה פטריאכלית של אותו זמן שבה הגבר הוא המקור הבלעדי לזרע ולהולדה, והוסת היא סוג של מוות. המוות יוחס לוסת ואסור לערבב בין הולדה ומוות, ולכן נוצר איסור ביאת נידה. כיום לאחר שהמדע ניקה ממוחנו את האמונות המאגיות על וסת האשה וגילה שההולדה משותפת לשני המינים, ווסת איננה מיוחסת למוות אלא להולדה, ולכן אין טעם לאסור על נידה.
1. אני לא טוען שהיא צודקת ושזו הסיבה לאיסור, אבל במידה והיא צודקת – מה היחס בין הטעם הנ"ל לתוקף האיסור על ביאת נידה?
2. האם יש טעם הגיוני שכלי אחר לאיסור ביאת נידה?
- אי אפשר לנתק בין השאלות. אם מדובר בדין מפורש בתורה אז הוא מבוסס על הנחות אמתיות (הקב"ה יודע את המציאות, מה ומי גורם להולדה). אם הגעת למסקנה שההנחות לא אמתיות השאלה אינה על הדין הספציפי הזה אלא על התורה בכלל.
- אמנם אפשר היה להעלות טיעון שאין כאן טעות של הקב"ה, אלא שהאיסור נאמר במקורו לאנשים שזו היתה תפיסת עולמם, ולהם נכון היה לנהוג איסור. אבל כיום שהתפיסה שלנו שונה האיסור בטל. תפיסה זו נראית לי בעייתית. היא עולה בהקשרים מוסריים מובהקים כמו אשת יפת תואר (שטוענים שכיום זה בטל בגלל הנורמות המוסריות החדשות).
- לא יודע.
תודה רבה על התשובה.
1. אני שואל מנקודת המבט של 2 בתשובה שענית –
כתבת ש"תפיסה זו נראית לי בעייתית" – בגלל נצחיות התורה? אפשר לשאול מהי הסיבה לבעייתיות? הרי כמו שיפת תואר נובע מנורמה תרבותית, היא טוענת שאיסור נידה נבע מתוך אמונה תרבותית מסויימת על האשה?
נ.ב. אני גם חושב שזה בעייתי לומר כך אבל לא יודע להסביר למה.
2. מהי תשובתך לשאלה – למה נאסרה הנידה בביאה? כך רצה ה'?
2. כן.
1. אכן הקריטריון של אלו הטוענים כך לא ברור, אבל אני לא נוטה לקבל את הטענות הללו. כלומר לדעתי גם ביחס לאשת יפת תואר לא נכון לומר כך. ראה טור 15 באתר. טענתי היא שהקביעה של התורה היא שאין איסור הלכתי אבל השאלה המוסרית בעינה עומדת והיא אולי תלויה במציאות ובנורמות המקובלות בה.
מעבר לזה, הטענה על איסור נידה כשלעצמה נראית לי מאד ספקולטיבית (כדרכן של מבקרות מסוג זה).
הבנתי. תודה רבה על התגובה.
הנה אסמכתא לכך שהטענה של המחברת על כך שנידה מקושרת עם מוות היא ספקולטיבית. יעקב נגן,למשל,מוכיח בדיוק הפוך:
וכדאי לעיין בדברי הרמב"ם-אין לי הפנאי לחפש- על כך שהתורה הקלה מאד על נהגי טומאות הנידה הרווחים ביתר העמים בתקופת נתינתה. משם הוא מוכיח כי דווקא ליברליות הולידה את חוקי הנידה-שבקשו להותיר רק במעט את החוקים המורגלים כי לבטלם מכל וכל לא היה ניתן
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer