על שימוש חכמים והבעת מחאות

שלום הרב

כתבת:
"שימוש ת”ח עניינו הוא אך ורק לימוד דרכי הפסיקה ורכישת אינטואיציות טובות וישרות, ולא למידת פרטי הלכה"

האם יש מקום שאתה מאריך על זה?
פשוט כל הזמן שמדברים על שימוש תלמידי חכמים אינני מצליח להבין מה הם אותם הכלים. אם אני לומד את הספר השלישי בטרילוגיה אני יכול לפסוק בעצמי? מה זה אומר אינטואיציות? אינני מצליח להבין.

מצטער אבל אשמח לחדד עוד את שאלתי – האם באמת יש פה איזשהו משהו היולי כזה שבאמת עובר אצל כולם, ולא מדובר בכלל על שיטות לימוד שונות לגמרי? משתמע לפחות מרוב הרבנים שזה הכל אותו המקור, ואני תמה אם כן איך יש כל כך הרבה פסיקות ודרכי למידה שונות

לא לקחת את זה קשה מדיי. כמו שעושים סטאז' ברפואה או במשפטים, כך גם בפסיקת הלכה. יש פער בין התיאוריה לבין הפרקטיקה. כשאתה מגיע למקרה ודן בו, כדאי לרכוש מיומנות איך מנתחים אותו ואיך ניגשים אליו ולבסוף אין מכריעים. זה דורש היצמדות לפוסק ומעקב אחרי דרך התנהלותו. זה לא אומר שכולם פוסקים אותו דבר או שמדובר במדע מדויק, כמו שברפואה ובמשפטים זה לא כך.
אגב, לקרוא שו"תים זה שימוש לא רע.

אז רק לחדד – זה לא איזה משהו מטאפיזי שעובר בצינור מהחכמים? זה פשוט מיומנות ואינטואיציה שצריך לרכוש תוך היצמדות לתלמיד חכם ותפיסת דרך המחשבה שלו?

אכן