עקרון הסיבתיות

שלום. כבר נשאלתי על כך בעבר, וגם אם אתה צודק עדיין יש חשיבות לחדד את שלושת הרכיבים. לגוף העניין, אתה צודק חלקית, אך יש לי הסתייגות אחת. המרכיב הפיזיקלי (הגרימה) באמת כולל בתוכו את המרכיב הלוגי, אך הוא לא בהכרח גורר את המרכיב הזמני.

מבחינה לוגית, אם אירוע א' מחולל פיזיקלית את אירוע ב', ברור שמתקיים גם היחס הלוגי הקובע ש"אם א' אז ב'". אולם, הגרימה הפיזיקלית כשלעצמה אינה מכריחה קדימות בזמן. מבחינה תיאורטית, יכולת לחשוב על גרימה שפועלת באופן סימולטני לחלוטין (כפי שדנו פילוסופים יוונים מסוימים, או בהקשרים הלכתיים של "באין כאחד"), ואפילו לחשוב על סיבתיות שפועלת מהעתיד לעבר. המרכיב הזמני מוגדר כרכיב נפרד בדיוק כדי להציב את הדרישה שהסיבה קודמת למסובב על ציר הזמן, וכך להוציא מכלל אפשרות את הגישות הדוגלות בסיבתיות הפוכה.

אבל כאמור עיקר הסיבה לכך שאני מקפיד למנות את שלושת הרכיבים בנפרד היא כדי שנוכל להבחין ביניהם היטב, שכן ללא ההבחנה הזו אנו עלולים ליפול לכשלים אנליטיים. ההפרדה הזו חיונית במיוחד כדי להבין את ביקורתו של הפילוסוף דייוויד יום. יום הראה שכאשר אנו מתבוננים בעולם, אנו קולטים בחושינו רק את הרכיב הזמני (אירוע א' הופיע לפני ב') ואת הרכיב הלוגי-קורלטיבי (תמיד כשמופיע א' מופיע אחריו ב'), אך איננו רואים לעולם את מרכיב "הגרימה" הפיזיקלית בעיניים. אם לא נפריד את המרכיבים, לא נבין שקיום של קורלציה וסמיכות זמנים עדיין אינם מהווים הוכחה לגרימה פיזיקלית (כמו במשל השעונים של לייבניץ). רק הוספת המרכיב הפיזיקלי, שאינו נלמד מתצפית, היא זו שהופכת את הקשר ל"סיבתיות" של ממש.