ערכה של פעולה מוסרית

מספר פעמים בכתביך אתה מזכיר ששיפוט מוסרי של אדם יכול להיעשות רק ל"שיטתו" אבל את המעשה שאותו אדם עשה ניתן לשפוט ולהעריך ל"שיטתי". לצורך הדוגמא: אדם שהרג את חברו החף מפשע כי הוא חשב שהוא מחבל. המעשה הוא רע (כי הרג של אדם חף מפשע זה דבר רע) אבל האדם הוא איננו רשע (במידה בה גיבש את מסקנתו כראוי, שלא מתוך פזיזות הדעת וכו'). אלא שאני שואל: מה המשמעות של הטענה שהמעשה הוא רע? לטעון על מעשה או על פעולה שהיא רעה זה בהגדרה אומר שהאדם העושה אותה הוא לא בסדר. הוא ראוי לגינוי. אם לא ניתן לגנותו אז גם לא ניתן להעריך את הפעולה כרעה. "רע" ו"טוב" הם מושגים שמתייחסים למעשים של בני אדם (שבהגדרה מכילים כוונות ומניעים). לשיטתך, פיל שמחץ אדם חף מפשע למוות עשה מעשה רע (כי הרג של חף מפשע זה דבר רע), אך לא ניתן לגנות את הפיל ולטעון שהוא רשע. אלא שבדוגמא של הפיל המניעה לגנותו היא מניעה מהותית (הוא פיל ולא אדם) ולא טכנית, ולכן אין באמת הבדל בין פיל לבין אדם עם מניעים נכונים שטעה בעובדות או בתפיסת העולם האתית. אז שוב, האם ניתן לומר בעצם שבמידה והמניע והרצון של האדם הוא רצון לעשות את ה"טוב" והוא זיהה את ה"טוב" נכון וטעה בעובדות (חשב שאדם חף מפשע הוא מחבל), או אף זיהה את ה"טוב" באופן שגוי (חשב שלהרוג אדם חף מפשע זה טוב) המעשה עצמו מוערך כמעשה טוב ולא רק האדם? כי ההערכה של המעשה נקבעת רק לפי המניעים לא לפי התוצאות בעולם, אני חושב שגם לשיטתך (תקן אותי אם אני טועה).