קאנט והוכחות לקיום האל
לכאורה, נראה שהתורה של קאנט מבטלת את ההוכחה הקוסמולוגית והפיזיקותאולוגית לקיום האל. הרי קאנט אומר שסיבתיות אינה אלא קטגוריה שטבועה בחשיבה שלנו ושאין לנו אפשרות אלא לשאול על כל דבר "מה סיבתו". אולם, קאנט מגביל את תחולת הקטגוריות למה שבניסיוננו (או, שבניסיון האפשרי שלנו). זה אומר שאין להחיל סיבתיות על העולם בכללותו, כולל מי יצר את העולם. כמובן שאפשר לא לקבל את תורת קאנט, אבל שאלתי פה מתקשרת לכך: באיזה טיעונים אתה מחזיק שמפריכים את העמדה הזו של קאנט, ואיזה טיעונים יש לך לטובת העמדה של להחיל אינטואיציות אפריורית גם על דברים שלא בניסיוננו (אני מניח שתשובה טובה פה תהיה אנלוגיה למקומות אחרים בהם אנו עושים זאת וזה נראה לנו לגיטימי, למשל כמו במדע שאנו מניחים שתאוריה פשוטה יותר היא גם הנכונה יותר. אבל שוב, זה דברים שבניסיוננו, כך שקאנט יוכל לענות ולטעון שאפשר להחיל אך ורק על הניסיון).
בצורה כזו, "אסור" לשאול על הדבר כשלעצמו, כולל אלוהים, הנפש והעולם בכללותו. וכך הראיה הקוסמולוגית והפיזיקותאולוגית נופלות.
ועוד הערה קטנה- גם אם נפסול את רוב תורת קאנט, עדיין נוכל להישאר עם הטענה שאפשר להחיל אינטואיציות ומושגים אפריוריים רק על דברים שבניסיוננו, כך שהשאלה בכל מקרה בעיני עומדת.
בתודה מראש.
לא הבנתי את השאלה. אכן קאנט לא מקבל את ההוכחות הללו.
אבל לדעתי הוא טועה ביחס לסיבתיות. היא אמנם לא נובעת מהניסיון אלא אפריורית, אבל היא לא סובייקטיבית אלא תובנה אובייקטיבית (נלמדת על ידי האינטואיציה ככלי הכרתי). אגב, דווקא לשיטתו אין סיבה להחיל את זה רק על דברים שבניסיוננו, שהרי זה לא נלמד מהניסיון.
מעבר לזה הטיעון לא מחיל את זה על דברים שמעבר לניסיוננו. להיפך, הטענה היא שלעולם צריכה להיות סיבה, אבל הסיבה הזאת בעצמה (=אלוהים) אינה זוקקת סיבה. וזה לא סותר את עקרון הסיבתיות כי אלוהים הוא עצם מסוג אחר מאלו שבניסיוננו.
תפיסתו של קאנט על הסיבתיות ותורתו הטרנסצנדנטלית הופרכו על ידי בכמה מקומות. שתי עגלות, אמת ולא יציב, וגם כאן באתר בכמה מקומות.
לגבי החלק הראשון, לפי הבנתי את קאנט הוא לא טוען שהסיבתיות סובייקטיבית, אלא שהיא קטגוריה בין סובייקטיבית שמאפשרת לנו לתפוס את העולם. אבל זה באמת לא העניין כאן.
שאני מדבר על העולם, אני מדבר על משהו שהוא לא בניסיוננו, שהרי אנחנו לא יכולים לתפוס את ה-עולם בכללותו (ב-ה הידיעה) אלא רק חלקים בו. כלומר קאנט יטען שאין להחיל סיבתיות על המפץ הגדול למשל ולשאול מי יצר אותו, כי לא היינו יכולים לתפוס את מה שהיה במפץ הגדול (וזוהי המשמעות שזה לא נכנס תחת "ניסיון אפשרי").
ובכל מקרה, השאלה שלי היא כזו: ברור לי ששימוש באינטואיציות, מוסריות ומדעיות כאחד, יכולות להיות משומשות על דברים שבניסיוננו, ועל זה גם קאנט יסכים (רק שהוא יקרא לזה "קטגוריות" וצורות תפיסה" במקום אינטואיציות). אך האם אפשר להחיל אינטואיציות אלה גם על דברים שלא בניסיוננו כמו המפץ הגדול, ולשאול עליו "מה סיבתו"? עוד דוגמה יכולה להיות, לשאול מי נותן תוקף לאידאות המוסר, שכן אפשר לטעון שאידאות המוסר הן לא בניסיוננו (אולי דוגמה זו פחות טובה כי אפשר לטעון שכן יש לנו תפיסה של אידאות מוסריות, כפי שאתה מכנה "תפיסה בעיניי השכל").
וחוץ מזה, האם יש טור מסוים שמפריך את התפיסה הטרנסצנדנטלית? אשמח לקרוא
בין סובייקטיביות זה סובייקטיבי לגמרי, רק נמצא אצל כולנו. עדיין זה אצלנו ולא בעולם.
העולם אינו אלא אוסף הדברים שיש בו. אם הם בניסיוננו אז גם הוא כך.
מעבר לזה, סיבתיות אינה נשאבת מהניסיון ולכן לא נכון שהיא חלה רק על דברים שבניסיון. גם החוק המתמטי 2+3=5 יהיה נכון לגבי כל דבר, גם אם אינו בניסיון שלנו. הוא הדין לאידאות המוסר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer