קדמות העולם וקדמות אלוהים

לדעתי הטיעון האתאיסטי הולך ככה :
אם למאמין מותר להגיד שלאלוקים אין ראשית (נקודת התחלה) ושהוא לא מצריך הסבר,
כך גם זכותו של האתאיסט לטעון שלכל המציאות כולה אין ראשית (הכל קדמון, לא רק העולם אלא גם מה שהיה "לפני" המפץ הגדול) והיא קיימת ללא הסבר, ולמאמין לא יכולת להיות טענות כלפי זה, שכן הוא טוען את אותם הדברים על פני אלוקים.

זכותו גם לטעון שלתרנגול יש שש כנפיים. לא מדובר בזכויות אלא בסבירות. המציאות שלנו מוכרת לנו והיא לא משהו שיש לו קיום הכרחי שאינו זוקק סיבה קודמת.
הרחבתי בזה במצוי הראשון ובמחברת השנייה והשלישית.