בלבול ועמימות ברצף המעמד המוסרי

הבנת אותי נכון מאוד בחלק הראשון של דבריך. אני אכן סבור שלבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה (או לפחות מקובל וסביר להניח כך), ומכיוון שכך, אין להם זכויות. יחד עם זאת, מכיוון שהם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית שלא לגרום להם סבל או להתעלל בהם. בניגוד לשיח הזכויות המודרני, אני מקפיד להגדיר זאת כחובה שמוטלת עלינו האנשים, ולא כזכות ששייכת לבעלי החיים.

לגבי ההבחנה שהצעת בין סוכן מוסרי למושא מוסרי – אני מסכים איתה לחלוטין. יש הבדל ברור וחשוב בין האישים שמחויבים בהתנהגות מוסרית ויכולים להישפט כמוסריים או לא (שכאן נכללים רק יצורים בעלי רצון חופשי), לבין הישויות שכלפיהן יש לנו חובה מוסרית (וכאן בהחלט יכולים להיכלל גם בעלי חיים). בעלי חיים אינם חפצים דוממים או "גושי אטומים"; יש להם תחושות וכאב, ולכן יש משמעות מוסרית ליחס שלנו אליהם, למרות שאינם סוכנים מוסריים בעצמם.

אך כאן אני מגיע לשאלתך על התינוק, ופה טמונה נקודת מחלוקת חשובה. אתה תוהה האם מעמדו של תינוק, שבפועל טרם מימש את בחירתו ושכלו, זהה למעמדו של בעל חיים. הפילוסוף פיטר סינגר אכן טוען טענה דומה – שמכיוון שלעובר או לתינוק אין מודעות עצמית ורציונליות בפועל, אין סיבה מוסרית להעדיף אותם על פני בעלי חיים. בעיניי, זוהי שטות גמורה וטשטוש מסוכן.

ההבדל בין אדם (גם אם הוא תינוק או עובר) לבעל חיים אינו רק הבדל בתפקוד העכשווי, אלא הבדל מהותי. לתינוק אכן אין כרגע שיקול דעת ואינטליגנציה בפועל, אך טמון בו הפוטנציאל לפתח את היכולות הללו מתוקף שייכותו למין האנושי. מעבר לכך, אנחנו מקדשים את חיי האדם באשר הוא אדם, ללא שום קשר למצבו הקוגניטיבי העכשווי. הזכות לחיים והמעמד המוסרי של אדם אינם תלויים במאפיינים נקודתיים או ברמת המודעות שלו ברגע נתון. בדומה לכך שאדם ישן, אשר גם הוא חסר מודעות ואינו חש מאומה באותו רגע, שומר על זכותו לחיים ולמעמד מוסרי מלא – כך גם תינוק ועובר.

לגבי הטענה שלך שמושג המעמד המוסרי אינו בינארי אלא יושב על רצף – אני מסכים איתך ברמה העקרונית. פילוסופית, אני מרבה לטעון שמושגי היומיום שלנו אינם נשמעים ללוגיקה בינארית (של "אפס או אחד"), אלא מצויים על רצף (Fuzzy Logic), וכך גם שאלות של מוסר והגדרות אנושיות. אכן יש מדרג מוסרי: לבני אדם יש מעמד מוסרי גבוה יותר משל בעלי חיים. מידת הסבל שמותר לגרום לכל יצור היא פונקציה של המעמד המוסרי שלו ושל הצורך שלנו. ולכן, ההבדל במעמד הזה גורם לשוני ברור ברמת הסבל שיהיה מוצדק לגרום לאדם לעומת בעל חיים. ייתכן אפילו שיש הבדל בתוך עולם החי עצמו בין יצורים מפותחים יותר (כמו חתול או כלב) לפחות מפותחים (כמו חרקים), הגם שקשה לקבוע בכך מסמרות. אבל זו היררכיה של חובות ולא של זכויות, אלא אם יתברר שיש להם בחירה ורפלקסיה.