פילוסופיה אנליטית מול החיים עצמם – האם ההגדרות הסטריליות לא מנתקות אותך מהשומעים?
שלום לרב,
בטור 653 – מהי אינטואיציה? הכרה, חשיבה ורגש, כמו גם בטורים רבים אחרים, אתה מציב הגדרות נוקשות ומצומצמות מאוד למושגים יומיומיים כמו "רגש" או "אינטואיציה". למשל, הדוגמה שנתת לכך ש"אם א' אומר שהוא אוהב מישהו וב' לא, אין ביניהם ויכוח". על הנייר, בלוגיקה יבשה, זה אולי נכון. אבל במציאות החיה והיומיומית, אנשים יכולים בהחלט להתווכח על משפט כזה מיד, מפני שבשפה האנושית המשפט "אני לא אוהב אותו" עשוי לקפל בתוכו גם טענה עובדתית ואובייקטיבית, למשל: "הוא אדם לא נחמד", "הוא אדם לא ראוי" וכדומה. השפה והחיים שלנו אינם נוסחאות במעבדה סטרילית, והם תמיד עמוסים בהקשרים, רמיזות ופרגמטיקה.
התחושה שלי, כקורא שבאמת רוצה להקשיב לך וללמוד ממך, היא שההתעקשות הזו על הגדרות פילוסופיות מצומצמות עלולה ליצור ניתוק מסוים. כשאתה לוקח מילים מהחיים שלנו ומעניק להן משמעות אובייקטיבית-לוגית בלבד, במקום המשמעות שבה הן משמשות בפועל בחיי היומיום, זה מרגיש לפעמים כאילו אתה מתרחק מהשפה ומהחוויה האנושית ונשאר בתוך "מגדל שן" של הגדרות, שלא תמיד ברור מה הקשר שלהן לחיים עצמם.
השאלה האמיתית שלי רחבה יותר: איך אנחנו, השומעים שחיים בעולם הממשי, אמורים להקשיב ולהפיק ערך מתורה שמרגישה לפעמים מנותקת מהשפה ומהחוויה האנושית הקיומית? האם הניתוח האנליטי לא עלול לפספס בסופו של דבר דווקא את המציאות עצמה שהוא מנסה להסביר?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
בדרך כלל אני די מתעקש לא להתנתק מהחיים. הביקורות בדבר נתק בין הלוגיקה לחיים מבטאות עצלות מחשבתית גרידא. אם יש למושג או לעיקרון משמעות קוהרנטית אז נא להציע הגדרה או לפחות הנהרה. אחרת או שאין לזה שום משמעות ואתה סתם נדבק למילים או שיש להם משמעות ואז נא להציגה.
למשל בדוגמה שהבאת התפרצת לדלת פתוחה, כפי שהסברתי לא פעם. ויכוחים על אהבה או רגש הם לפעמים ביטויים לוויכוח ערכי או עובדתי ואז מן הראוי להבהיר זאת, ולפעמים הם סתם טיפשות עיקשת ואז אין לי שום עניין לאפשר זאת.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
תודה על התשובה הרב
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer