למה ישות תבונית לא צריכה הסבר?

מדוע הישות התבונית שתכננה את העולם הגיע למסקנה אחת, ולא אחרת, אם לא היו לה הרבה תכונות מקדימות ורצונות קודמים שאם באמת היו קיימים הם היו הופכים אותה למורכבת ודורשת הסבר בדיוק כמו העולם שהיא מנסה להסביר.

1. האנשה של הרצון והשכל (התייחסות לסוכן תבוני כאל מכניזם פיזיקלי):
הטיעון מניח שכדי להגיע ל"מסקנה" או לקבל החלטה, הישות הזו זקוקה ל"תכונות מקדימות" ול"רצונות קודמים" הפועלים כאלגוריתם או ככוחות מורכבים שכופים אותה. זוהי לא רק האנשה שגויה של הבורא אלא גם תפיסה שגויה של שיקול דעת ורצון חופשי (אפילו של אדם).
ישות תבונית בעלת רצון חופשי אינה מכניזם מורכב במובן של מערכת פיזיקלית. במערכת פיזיקלית או מכנית, מורכבות של תוצר מניחה מורכבות פנימית של המנגנון שהרכיב אותו. לעומת זאת, אצל סוכן תבוני, שיקול הדעת והרצון מתוך בחירה הם אלו שיוצרים את המורכבות של העולם, ולכן ההחלטה עצמה אינה טעונה הסבר מכניסטי קודם.

2. פשיטות האל מול מורכבות היצירה:
לפי המסורת והפילוסופיה התיאיסטית, אלוהים אינו ישות המורכבת מחלקים רבים, אלא עצם פשוט בתכלית. המורכבות של היקום היא תכונה של היצירה שנבראה, אבל לא תכונה של הבורא.

3. שבירת הרגרסיה – "סיבת עצמו":
גם אם תתעקש להתייחס לאל כישות בעלת עליונות או מורכבות מסוימת, קיים הבדל אונטולוגי יסודי: העולם הוא ישות נוצרת וקונטינגנטית (כזו שפעם לא הייתה ונוצרה), ולכן היא זקוקה לסיבה. אלוהים, לעומת זאת, אינו נוצר אלא קדמון וקיים מאז ומעולם. יתר על כן הוא הכרח המציאות מחמת עצמו.
הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי והקוסמולוגי מראים שכדי להימנע מכשל לוגי של רגרסיה אינסופית ("צבים כל הדרך עד למטה"), התבונה מחייבת אותנו להניח חוליה ראשונית שהיא סיבת עצמה. השאלה "מה גרם לו להחליט X ולא Y" או "מה הסיבה לתכונותיו" מניחה שוב שיש גורם קודם לחוליה הראשונית – ובכך מפספסת את עצם מושגו של עוצר-הרגרסיות. בתחילת השרשרת יש חוליה שאינה זקוקה לסיבה קודמת, אחרת אתה נקלע לרגרסיה אינסופית.

כלומר, אם אדם לא מאמין בייתכנות של רצון חופשי שפועל באופן תכליתני, הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי לשיטתו לא יהיה תקף?
גם לאדם שמקבל בחירה חופשית, מדוע ההחלטה של אלוהים איננה שרירותית, אם לא קיימים ערכים אליהם אלוהים בהחלטתו לברוא את העולם הטוב, או בהגדרתו את המושג 'טוב'?
לגבי סעיף 3: זה רלוונטי רק לטיעון הקוסמולוגי, נכון?

כן קיימים ערכים כאלה. ראה טור 457 – מבט על דילמת א'ותיפרון לאור הוויכוח.
גם הפיזיקו תיאולוגי

הרב עדיין לא ענה לי אם הטיעון מניח שיקול דעת שמאפשר בחירה חופשית.
מה הופך את אלוהים להכרח המציאות, בשונה מהקבועים הפיזיקליים?
אותם חוקי המוסר שאינם תלויים באלוהים הם עוד הנחה מורכבת שדורשת הסבר, ובכך שוב השוונו בין הייתכנות האפריורית של אלוהים מתכנן לייתכנות שהקבועים הפיזקליים יהיו מה מורכבים במקרה.
לא פתרנו אף בעיה.

סינית

דיברתי בעברית פשוטה.
אם אתה טוען שהדבר היחיד שקיים בעולם הוא הוא ישות תבונית שיש לה שיקול דעת, והיא הפעילה את שיקול הדעת שלה והחליטה ליצור עולם, זו ממש הנחה של בחירה חופשית, דבר שאין בין הפילוסופים הסכמה אם הוא מוגדר. זו הבחנה נכונה?
בנוסף, לטעון שיש נורמות אתיות שאינן תלויות באלוהים גם הן מורכבות, למה הן דווקא אלו ולא אחרת. יוצא מכאן שגם האיפותזה של הרב היא מורכבת, דורשת הסבר, וממילא בהסתברות בייסיאנית לא הרווחנו פה כלום, אלא רק נשארנו עם אותה הבעיה.

המילים עבריות, התוכן סינית.
כל המלל הזה התכוון לשאול האם יש דבר כזה בחירה חופשית?
על ה"בנוסף" עניתי. ראה טור 457 – מבט על דילמת א'ותיפרון לאור הוויכוח. אין מקום לשאלה למה דווקא הן, כמו שאין לשאול על חוקי הלוגיקה.
והקשר לטיעון הפיזיקו תיאולוגי הוא אפילו לא סינית. אולי בשפת הבוטו.